פרק ב
משנה א
היה עובר בשוק ואמר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין לפיכך אם הכניסו לבתיהם מתקנים ודאי טלו והכניסו לבתיכם לא יאכלו מהם עראי לפיכך אם הכניסו לבתיהם אינם מתקנים אלא דמאי
ר' עובדיה מברטנורא
היה עובר בשוק עם הארץ החשוד על המעשרות
אוכלין ופטורים דאימור לא ראו פני הבית ולא הוקבעו למעשר. ואע"ג דמכר קובע למעשר האי מתנה יהיב להו ומתנה אינה קובעת
מתקנים ודאי שהנותן לא עישר דסבר הוא שיאכלו בשוק ולא בעי עשורי, וכיון דהכניסום לבית הוקבעו. ודוקא שנתן להם דבר מועט שראוי לאכלו בשוק, אבל אם נתן דבר מרובה, או שהיה המקבל אדם שאין דרכו לאכול בשוק, או הדבר הניתן אינו נאכל כך כמות שהוא, בכל אלו הוי כאומר הכניסו לבתיכם, ואסור לאכול מהם עראי דמסתמא כבר הוקבעו למעשר
אין מתקנים אלא דמאי ונותן תרומת מעשר לכהן, ומעשר ראשון ועני נוטל לעצמו
-------------------------
משנה ב
היו יושבים בשער או בחנות ואמר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין ובעל השער ובעל החנות חייבין רבי יהודה פוטר עד שיחזיר את פניו או עד שישנה מקום ישיבתו
ר' עובדיה מברטנורא
ואמר טלו לכם תאנים בעל השער או בעל החנות אמר כן
ובעל השער ובעל החנות חייבין דביתו של אדם טובל לו, אבל לא לאחרים
ורבי יהודה פוטר משום דשער וחנות אדם בוש לאכול בתוכו. וחצר הקובעת למעשר היא כל שאין אדם בוש לאכול בתוכה
עד שיחזיר פניו במקום שיושב ומוכר הוא בוש לאכול בלא חזרת פנים אבל במקום שאינו יושב ומוכר אינו בוש, וקיימא לן מקום שהוא בוש פטור מקום שאינו בוש חייב, ואין הלכה כרבי יהודה