Maaseros 2:7-8

משנה ז


השוכר את הפועל לקצות עמו בתאנים אמר לו על מנת שאוכל תאנים אוכל ופטור על מנת שאוכל אני ובני ביתי או שיאכל בני בשכרי הוא אוכל ופטור ובנו אוכל וחייב על מנת שאוכל בשעת הקציעה ולאחר הקציעה בשעת הקציעה אוכל ופטור ולאחר הקציעה אוכל וחייב שאינו אוכל מן התורה זה הכלל האוכל מן התורה פטור ושאינו אוכל מן התורה חייב


ר' עובדיה מברטנורא


לקצות בתאנים
לעשות קציעות. יש מפרשים לשטחן ליבש, וי"מ לחתכן במקצועות שרגילים לחתוך בהם התאנים


ואמר לו ע"מ שאוכל תאנים
ולא היה צריך לתנאי זה דבלאו הכי אוכל בדין תורה דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים וגו', ובפועל הכתוב מדבר, הלכך לא הוי כמקח ואינו קובע למעשר


ע"מ שאוכל אני ובני
אכילת בנו הוי מקח וקובע


ולאחר הקציעה
שגמר כבר פעולתו, אינו אוכל בדין תורה ובא לאכול מכח התנאי והוי כמקח


האוכל מן התורה פטור
ובפרק השוכר את הפועלים מפרש אלו אוכלים מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש עד שלא נגמרה מלאכתו


-----------------------------------
משנה ח


היה עושה בלבסים לא יאכל בבנות שבע בבנות שבע לא יאכל בלבסים אבל מונע הוא את עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל המחליף עם חברו זה לאכול וזה לאכול זה לקצות וזה לקצות זה לאכול וזה לקצות חייב ר' יהודה אומר המחליף לאכול חייב ולקצות פטור


ר' עובדיה מברטנורא


בלבסים
מין ממיני התאנים הרעים


בבנות שבע
מין של תאנים לבנים וטובים


לא יאכל בבנות שבע
דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים, מה תלמוד לומר ואכלת ענבים וכי לא ידענו שאין בכרם אלא ענבים, מכאן שאם היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים


אבל מונע את עצמו
פועל רשאי להיות מונע את עצמו שלא לאכול בשעה שעושה ברעות עד שמגיע ליפות, ואוכל מן היפות מה שהיה לו לאכול ברעות


זה לאכול וזה לאכול
אכול אתה בתאנים שלי ואני אוכל בשלך


זה לקצות וזה לקצות
אכול אתה בקציעות שלי השטוחות ליבש או החתוכות במקצועות ואני אוכל בקציעות שלך


זה לאכול וזה לקצות
אכול אתה בתאנים הלחים שלי ואני אוכל בקציעות שלך, בכל אלו הוי מקח וקובע למעשרות


המחליף לאכול חייב, לקצות פטור
דאין מקח קובע בדבר שלא נגמרה מלאכתו, הלכך קציעות הללו שלא נגמרה מלאכתן אין המקח קובע בהן. והלכה כר"י


Ma'asros2: 7
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לִקְצוֹת עִמּוֹ בִתְאֵנִים, אָמַר לוֹ: ,,עַל מְנָת שֶׁאֹכַל תְּאֵנִים”, אוֹכֵל וּפָטוּר; ,,עַל מְנָת שֶׁאֹכַל אֲנִי וּבְנֵי בֵיתִי”, אוֹ ,,שֶׁיֹּאכַל בְּנִי בִשְׂכָרִי”, הוּא אוֹכֵל וּפָטוּר, וּבְנוֹ אוֹכֵל וְחַיָּב; ,,עַל מְנָת שֶׁאֹכַל בִּשְׁעַת הַקְּצִיעָה וּלְאַחַר הַקְּצִיעָה”, בִּשְׁעַת הַקְּצִיעָה אוֹכֵל וּפָטוּר; וּלְאַחַר הַקְּצִיעָה אוֹכֵל וְחַיָּב, שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה. זֶה הַכְּלָל: הָאוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה פָּטוּר; וְשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה חַיָּב.
[If] one hires a worker to help him spread figs to dry, [and the worker] said to him, “[I will work for you] on condition that I may eat [of the] figs,” [the worker] may eat [the figs] and is exempt [from tithing them]; [if the worker said,] “On condition that I and the members of my household may eat [figs],” or, “[On condition] that my son may eat [figs] as my wages,” he may eat and is exempt [from tithing the figs], and his son may eat but is obligated [to tithe the figs]; [if the worker stipulates,] “On condition that I may eat [figs] during the spreading and after the spreading,” during the spreading he may eat and is exempt [from tithes]; after the spreading he may eat but is obligated [in tithes], because he is not eating by [sanction of] the Torah.  This is the rule: One who eats by [sanction of] the Torah is exempt [from tithes]; but one who does not eat by [sanction of] the Torah is obligated [in tithes].
Ma'asros2: 8
הָיָה עוֹשֶׂה בִלְבָסִים, לֹא יֹאכַל בִּבְנוֹת שֶׁבַע; בִּבְנוֹת שֶׁבַע, לֹא יֹאכַל בִּלְבָסִים, אֲבָל מוֹנֵעַ הוּא אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹם הַיָּפוֹת, וְאוֹכֵל. הַמַּחֲלִיף עִם חֲבֵרוֹ, זֶה לֶאֱכֹל וְזֶה לֶאֱכֹל; זֶה לִקְצוֹת וְזֶה לִקְצוֹת; זֶה לֶאֱכֹל וְזֶה לִקְצוֹת, חַיָּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַמַּחֲלִיף לֶאֱכֹל חַיָּב, וְלִקְצוֹת פָּטוּר.
[A laborer] who is working with levasim figs may not eat benos sheva figs; [if he is working] with benos sheva figs, he may not eat levasim figs, but he may restrain himself [from eating] until he reaches the place of the superior [figs], and eat [those].  If one barters [produce] with his friend, [and] this person [receives produce that had been designated] for eating and this [other] person [also receives produce that had been designated] for eating; [or] this person [receives produce that had been designated] for drying and this [other] person [also receives produce that had been designated] for drying; [or] this person [receives produce that had been designated] for eating and this [other] person [receives produce that had been designated] for drying, [each one is] obligated [to tithe the produce he receives]. R' Yehudah says: The one who bartered [for produce that had been designated] for eating is obligated [to tithe it], but [the one who bartered for produce that had been designated] for drying is exempt [from tithing it].