משנה ז
השוכר את הפועל לקצות עמו בתאנים אמר לו על מנת שאוכל תאנים אוכל ופטור על מנת שאוכל אני ובני ביתי או שיאכל בני בשכרי הוא אוכל ופטור ובנו אוכל וחייב על מנת שאוכל בשעת הקציעה ולאחר הקציעה בשעת הקציעה אוכל ופטור ולאחר הקציעה אוכל וחייב שאינו אוכל מן התורה זה הכלל האוכל מן התורה פטור ושאינו אוכל מן התורה חייב
ר' עובדיה מברטנורא
לקצות בתאנים לעשות קציעות. יש מפרשים לשטחן ליבש, וי"מ לחתכן במקצועות שרגילים לחתוך בהם התאנים
ואמר לו ע"מ שאוכל תאנים ולא היה צריך לתנאי זה דבלאו הכי אוכל בדין תורה דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים וגו', ובפועל הכתוב מדבר, הלכך לא הוי כמקח ואינו קובע למעשר
ע"מ שאוכל אני ובני אכילת בנו הוי מקח וקובע
ולאחר הקציעה שגמר כבר פעולתו, אינו אוכל בדין תורה ובא לאכול מכח התנאי והוי כמקח
האוכל מן התורה פטור ובפרק השוכר את הפועלים מפרש אלו אוכלים מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש עד שלא נגמרה מלאכתו
----------------------------------- משנה ח
היה עושה בלבסים לא יאכל בבנות שבע בבנות שבע לא יאכל בלבסים אבל מונע הוא את עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל המחליף עם חברו זה לאכול וזה לאכול זה לקצות וזה לקצות זה לאכול וזה לקצות חייב ר' יהודה אומר המחליף לאכול חייב ולקצות פטור
ר' עובדיה מברטנורא
בלבסים מין ממיני התאנים הרעים
בבנות שבע מין של תאנים לבנים וטובים
לא יאכל בבנות שבע דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים, מה תלמוד לומר ואכלת ענבים וכי לא ידענו שאין בכרם אלא ענבים, מכאן שאם היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים
אבל מונע את עצמו פועל רשאי להיות מונע את עצמו שלא לאכול בשעה שעושה ברעות עד שמגיע ליפות, ואוכל מן היפות מה שהיה לו לאכול ברעות
זה לאכול וזה לאכול אכול אתה בתאנים שלי ואני אוכל בשלך
זה לקצות וזה לקצות אכול אתה בקציעות שלי השטוחות ליבש או החתוכות במקצועות ואני אוכל בקציעות שלך
זה לאכול וזה לקצות אכול אתה בתאנים הלחים שלי ואני אוכל בקציעות שלך, בכל אלו הוי מקח וקובע למעשרות
המחליף לאכול חייב, לקצות פטור דאין מקח קובע בדבר שלא נגמרה מלאכתו, הלכך קציעות הללו שלא נגמרה מלאכתן אין המקח קובע בהן. והלכה כר"י