Maaseros 3:3-4

משנה ג

השוכר את הפועל לעשות בזיתים אמר לו על מנת לאכול זיתים אוכל אחד אחד פטור ואם צירף חייב לנכש בבצלים אמר לו ע"מ לאכול ירק מקרטם עלה עלה ואוכל ואם צירף חייב

ר' עובדיה מברטנורא

לעשות בזיתים לעדור ולקשקש תחת הזיתים, ולא ללקט, דהשתא אינו אוכל מן התורה

ואם צירף שנים ביחד חייב דהוי קבע

לנכש בבצלים לתלוש העשבים הרעים הגדלים בתוך הבצלים

מקרסם מחתך, ודומה לו יכרסמנה חזיר מיער

--------------------------------- משנה ד

מצא קציצות בדרך אפי' בצד שדה קציצות וכן תאנה שהיא נוטה על דרך ומצא תחתיה תאנים מותרות משום גזל ופטורות מן המעשרות ובזיתים ובחרובים חייבים מצא גרוגרות אם דרסו רוב בני אדם חייב ואם לאו פטור מצא פלחי דבילה חייב שידוע שהן מדבר גמור והחרובין עד שלא כנסן לראש הגג מוריד מהם לבהמה פטור מפני שהוא מחזיר את המותר

ר' עובדיה מברטנורא

ואפילו בצד שדה קציעות דמוכחא מלתא דמהך שדה נפול, אפילו הכי מותרות משום גזל דמסתמא נתיאשו הבעלים מהן

ופטורות מן המעשר כדין הפקר

ובזיתים ובחרובים חייבין לפי שאין הבעלים מתיאשים מהן, שמראיתו מוכיח עליו שמאילן זה נפל. אבל תאנה עם נפילתה נמאסת ולא ידוע מאיזה אילן היא

אם דרסו רוב אדם אם רוב אנשי אותה העיר דרסו כבר הגרוגרות שלהן בשדותיהן, אית לן למימר זו מן הדרוסות הן וכבר נגמרה מלאכתן, וחייב לעשר

פלחי דבילה אחר שנדרסו בעגול מחלקים העגול לכמה פלחין, ויש בפלח הרבה דבלות דבוקות זו בזו

עד שלא כנסן לראש הגג לעשות מהן ערימה, שהוא גרנן של חרובין למעשר כדתנן בפ' קמא

מוריד מהן לבהמה אבל הוא לא יאכל, שאין אוכלים על המוקצה אלא במקומן, כלומר הפירות ששוטחין אותם ליבש שלא נגמרה מלאכתן אין אוכלים מהן אלא במקומן, דשלא במקומן אינו ניכר שלא נגמרה מלאכתן, ומיהו כשמאכיל מהן לבהמה אפי' שלא במקומן, מתוך שאין החרובין מאכל בהמה מידע ידיע דלא נגמרה מלאכתן ולא יבשו כל צרכן

מפני שהוא מחזיר את המותר למקום ששוטחן שם ליבש, וכל היכא דמותרו חוזר לא טביל