משנה ד
כרשיני מעשר שני יאכלו צמחונים ונכנסים לירושלם ויוצאין נטמאו רבי טרפון אומר יתחלקו לעסות וחכמים אומרים יפדו ושל תרומה בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה ובית הלל אומרים שורין בטהרה ושפין ומאכילין בטומאה שמאי אומר יאכלו צריד רבי עקיבא אומר כל מעשיהן בטומאה
ר' עובדיה מברטנורא
כרשיני בלשון ערבי כרסנ"א, ואינם מאכל אדם אלא מדוחק בשנות רעבון
ונכנסים לירושלים ויוצאים אע"ג דבשאר פירות קיימא לן דמעשר שני הנכנס לירושלים אין יכולין להוציאו משם, בכרשינין הקלו
יתחלקו לעיסות ואינו כשאר מעשר שנטמא שפודין אותו ואפילו בירושלים, אבל כרשינים לפי שאינן מאכל אדם אין פודין אותן, דסבר ר"ט אין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים, הלכך יתחלקו לעיסות טהורות של מעשר שני וישימו בכל עיסה ועיסה מן הכרשינים הללו שנטמאו פחות פחות מכביצה, דאוכל פחות מכביצה אינו לא מיטמא מאחרים, ולא מטמא אחרים, וככה יאכלו אותן
וחכ"א יפדו כשאר מעשר שני. והלכה כחכמים
שורין במים ושפין על הבשר, בטהרה, בנטילת ידים, שסתם ידים שניות ופוסלות את התרומה
ומאכילין לבהמה
יאכלו צריד לשון יובש, כמו צריד של מנחות שהוא מקום של המנחה שלא הגיע שם שמן. כלומר יאכלו יבשים שלא יהא עליהם משקה בשעת אכילה, כדי שלא יהיה ניכר שהוכשרו לקבל טומאה
כל מעשיהם בטומאה ואפילו השרייה. ואין הלכה כרבי עקיבא
------------------------------------------ משנה ה
מעות חולין ומעות מעשר שני שנתפזרו מה שלקט לקט למעשר שני עד שישלים והשאר חולין אם בלל וחפן לפי חשבון זה הכלל המתלקטים למעשר שני והנבללים לפי חשבון
ר' עובדיה מברטנורא
מה שליקט ליקט למעשר כל מה שמלקט הכל למעשר עד שישלים דמי מעשר. ויתנה ויאמר, אם כל מה שלקטתי הם מעות מעשר מוטב, ואם לאו אותם של מעשר שנשארו יהיו מחוללין על אלו
ואם בלל וחפן ואם לא ליקט אותן אחד אחד מכאן ומכאן, אלא שהיו בלולין ומעורבים ולקח אותם מלא חפניו
לפי חשבון שאם לזה מנה ולזה מאתים, נותן לזה של מנה שליש ולזה של מאתים שני שלישים