משנה ה
היה עומד בגורן ואין בידו מעות אומר לחברו הרי הפירות האלו נתונים לך במתנה חוזר ואומר הרי אלו מחוללין על מעות שבבית
ר' עובדיה מברטנורא
היה עומד בגורן ורוצה להערים ולפדות מעשר שני בלא חומש
ואין בידו מעות כדי שיתנם לחברו, שיפדה בהן המעשר בלא חומש
הרי הפירות האלו נתונים לך במתנה ודוקא שנתן אותם לו בטבלן קודם שיפריש מעשר שני, כדפרשינן לעיל
-------------------------- משנה ו
משך ממנו מעשר בסלע ולא הספיק לפדותו עד שעמד בשתים נותן לו סלע ומשתכר בסלע ומעשר שני שלו משך ממנו מעשר בשתים ולא הספיק לפדותו עד שעמד בסלע נותן לו סלע מחולין וסלע של מעשר שני שלו אם היה עם הארץ נותן לו מדמאי
ר' עובדיה מברטנורא
משך ממנו מעשר בסלע המוכר מעשר שני, כדי שיתחלל על דמי המכירה ויהיו המעות נתפסים בקדושת מעשר, דבכי האי גונא שרי למכרו. והא דתנן בפ"ק אין מוכרין אותו, היינו להוליכו לירושלים ולא שיהיו המעות נתפסים בקדושת מעשר. וכשמשך המעשר לקנותו היה שוה סלע ולא הספיק ליתן הדמים עד שעמד בשתים, שהמעשר לא יצא לחולין עד שיתן דמיו למוכר
נותן לו סלע לפי שקנאו במשיכה, ומרויח הלוקח סלע שנתייקר. וצריך לפדותו כשער של עכשיו בשתי סלעים, שהמעשר לא יצא לחולין עד שיתן דמיו למוכר. והסלע אחד של מעשר שני שלו ואוכלו בירושלים
עד שעמד בסלע וצריך ליתן למוכר שני סלעים שקנאו במשיכה, והוא נפדה בסלע א' כשער של עכשיו. הלכך נותן לו דמי סלע מדמי חולין שלו, ובו נפדה המעשר, והסלע השני נותן לו מדמי מעשר שני שלו. ואין זה כפורע חובו ממעות מעשר שני, לפי שבתחלת המקח היה עומד לכך שיאכל המוכר שתי סלעים בירושלים אם לא הוזל
אם היה עם הארץ נותן לו מדמיו ואם היה המוכר עם הארץ נותן לו שתי הסלעים מדמי החולין שלו, לפי שאין מוסרין דמי מעשר לעם הארץ. ואית דגרסי מדמאיו אם יש לו דמי מעשר של דמאי נותן לו סלע א' מאותן דמים, דמוסרין דמי דמאי לעם הארץ