Maaser Sheni 5:5-6

משנה ה

ובשביעית פודהו בשויו ואם היה הכל מופקר אין לו אלא שכר לקיטה הפודה נטע רבעי שלו מוסיף עליו חמישיתו בין שהוא שלו ובין שניתן לו במתנה

ר' עובדיה מברטנורא

ובשביעית שאין שכר שמירה ולא עבודת קרקע, פודהו בשוויו

אם היה הכל מופקר אם הפקירו הבעלים נטע רבעי שלהם, אין הזוכה בו מנכה אלא שכר לקיטה, ומעלה הפירות לירושלים או פודה ומעלה הדמים. ולא אמרינן כיון דמהפקירא קא זכי אין דין רבעי נוהג בו. ובשביעית אינו מנכה שכר לקיטה שכל אדם מלקט לעצמו

מוסיף עליו חומש סתם מתניתין כבית הלל דילפי קדש קדש ממעשר

בין שניתן לו במתנה כשהוא סמדר, דאילו לאחר שנגמר בשולו הא סברי בית הלל דממון גבוה הוא כמעשר ואין יכולים ליתן אותו במתנה

-------------------------------- משנה ו

ערב יום טוב הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית היה בעור כיצד היה בעור נותנין תרומה ותרומת מעשר לבעלים ומעשר ראשון לבעליו ומעשר עני לבעליו ומעשר שני והבכורים מתבערים בכל מקום ר' שמעון אומר הבכורים ניתנין לכהנים כתרומה התבשיל בית שמאי אומרים צריך לבער ובית הלל אומרים הרי הוא כמבוער

ר' עובדיה מברטנורא

ערב יום טוב הראשון של פסח וכו דכתיב מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך, ונאמר להלן מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסכות, מה להלן רגל אף כאן רגל. אי מה להלן חג הסכות אף כאן חג הסכות ת"ל כי תכלה לעשר, רגל שכל מעשרות כלין בו, הוי אומר זה פסח שאין פירות של שנה שלישית נגמרים להיות נלקטים כולן עד שיבא פסח של שנה הרביעית, וכן של שנה ששית עד שיבוא פסח של שנה שביעית

תרומה ותרומת מעשר לבעלים לכהנים, שהתרומה שלהם

ומעשר ראשון לבעליו ללוים

ומעשר עני לבעליו לעניים

מתבערים בכל מקום צריך לבערם ולאבדם מן העולם

הבכורים נתנים לכהנים כתרומה ואין צריך לבערם מן העולם משום דתרומה קרינהו רחמנא, דאמר מר ותרומת ידך אלו הבכורים דכתיב בהו ולקח הכהן הטנא מידך. ואין הלכה כר"ש

התבשיל שיש בו מפירות שביעית, או מעשר שני בשעת הביעור

הרי הוא כמבוער כיון דאין ממשן ניכר