Maaser Sheni 5:5-6

משנה ה


ובשביעית פודהו בשויו ואם היה הכל מופקר אין לו אלא שכר לקיטה הפודה נטע רבעי שלו מוסיף עליו חמישיתו בין שהוא שלו ובין שניתן לו במתנה


ר' עובדיה מברטנורא


ובשביעית
שאין שכר שמירה ולא עבודת קרקע, פודהו בשוויו


אם היה הכל מופקר
אם הפקירו הבעלים נטע רבעי שלהם, אין הזוכה בו מנכה אלא שכר לקיטה, ומעלה הפירות לירושלים או פודה ומעלה הדמים. ולא אמרינן כיון דמהפקירא קא זכי אין דין רבעי נוהג בו. ובשביעית אינו מנכה שכר לקיטה שכל אדם מלקט לעצמו


מוסיף עליו חומש
סתם מתניתין כבית הלל דילפי קדש קדש ממעשר


בין שניתן לו במתנה
כשהוא סמדר, דאילו לאחר שנגמר בשולו הא סברי בית הלל דממון גבוה הוא כמעשר ואין יכולים ליתן אותו במתנה


--------------------------------
משנה ו


ערב יום טוב הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית היה בעור כיצד היה בעור נותנין תרומה ותרומת מעשר לבעלים ומעשר ראשון לבעליו ומעשר עני לבעליו ומעשר שני והבכורים מתבערים בכל מקום ר' שמעון אומר הבכורים ניתנין לכהנים כתרומה התבשיל בית שמאי אומרים צריך לבער ובית הלל אומרים הרי הוא כמבוער


ר' עובדיה מברטנורא


ערב יום טוב הראשון של פסח וכו
דכתיב מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך, ונאמר להלן מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסכות, מה להלן רגל אף כאן רגל. אי מה להלן חג הסכות אף כאן חג הסכות ת"ל כי תכלה לעשר, רגל שכל מעשרות כלין בו, הוי אומר זה פסח שאין פירות של שנה שלישית נגמרים להיות נלקטים כולן עד שיבא פסח של שנה הרביעית, וכן של שנה ששית עד שיבוא פסח של שנה שביעית


תרומה ותרומת מעשר לבעלים
לכהנים, שהתרומה שלהם


ומעשר ראשון לבעליו
ללוים


ומעשר עני לבעליו
לעניים


מתבערים בכל מקום
צריך לבערם ולאבדם מן העולם


הבכורים נתנים לכהנים כתרומה
ואין צריך לבערם מן העולם משום דתרומה קרינהו רחמנא, דאמר מר ותרומת ידך אלו הבכורים דכתיב בהו ולקח הכהן הטנא מידך. ואין הלכה כר"ש


התבשיל
שיש בו מפירות שביעית, או מעשר שני בשעת הביעור


הרי הוא כמבוער
כיון דאין ממשן ניכר


Ma'aser Sheini5: 5
וּבִשְׁבִיעִית, פּוֹדֵהוּ בְשָׁוְיוֹ. וְאִם הָיָה הַכֹּל מֻפְקָר, אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכַר לְקִיטָה. הַפּוֹדֶה נֶטַע רְבָעִי שֶׁלּוֹ, מוֹסִיף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ, בֵּין שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ וּבֵין שֶׁנִּתַּן לוֹ בְמַתָּנָה.
However, in the Shemittah [lit., seventh] year, one redeems it for its worth. And if all of it was ownerless, he is only entitled to the cost of picking.  [If] someone redeems his own fourth-year plantation, he adds to it its fifth, whether it is his [own] or whether it was given to him as a gift.
Ma'aser Sheini5: 6
עֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח שֶׁל רְבִיעִית וְשֶׁל שְׁבִיעִית, הָיָה בִעוּר. כֵּיצַד הָיָה בִעוּר? נוֹתְנִין תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר לַבְּעָלִים, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לִבְעָלָיו, וּמַעְשַׂר עָנִי לִבְעָלָיו. וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהַבִּכּוּרִים מִתְבָּעֲרִים בְּכָל מָקוֹם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַבִּכּוּרִים נִתָּנִין לַכֹּהֲנִים כִּתְרוּמָה. הַתַּבְשִׁיל, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: צָרִיךְ לְבַעֵר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הֲרֵי הוּא כִמְבֹעָר.
[On] the day before the first day of Pesach of the fourth and the seventh [years], the disposal took place. How was the removal [performed]? Terumah and terumas maaser are given to its owners, and maaser rishon to its owner, and maaser ani to its owner. But maaser sheni and bikkurim must be removed [from] every place. R' Shimon says: The bikkurim are given to the Ko-hanim just like terumah. [Regarding] a cooked dish, Beis Shammai say: It must be removed. But Beis Hillel say: It is regarded as if it were re-moved.