משנה ח
עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה חייבת בחלה ומערבין בה ומשתתפין בה ומברכין עליה ומזמנין עליה ונעשית ביום טוב ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח אם אין הרועים אוכלין ממנה אינה חייבת בחלה ואין מערבין בה ואין משתתפין בה ואין מברכין עליה ואין מזמנין עליה ואינה נעשית ביום טוב ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח בין כך ובין כך מטמאה טומאת אוכלין
ר' עובדיה מברטנורא
עיסת כלבים נעשית מקמח, ומורסן הרבה מעורב בה
בזמן שהרועים אוכלים ממנה שלא נתערב בה מורסן כל כך
חייבת בחלה דכיון דחזיא לרועים לחם קרינן בה
ומערבין בה ערובי חצרות, להוציא מן הבתים לחצר
ומשתתפין בה שתופי מבואות, להוציא מן החצרות למבוי
ומברכין עליה ברכת המוציא
ומזמנין עליה שלשה שאכלו ממנה כאחת חייבים לזמן
ונאפית ביום טוב משום חלק רועים
ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח לילה ראשונה שחייב לאכול כזית מצה
אינה חייבת בחלה דכתיב ראשית עריסותיכם שלכם חייבת ולא של חיה
מטמאה טומאת אוכלין כיון דעל ידי הדחק נאכלת לאדם, מטמאה, עד שתפסל מלאכול לכלב
------------------------------------------ משנה ט
החלה והתרומה חייבין עליה מיתה וחומש ואסורים לזרים והם נכסי כהן ועולין באחד ומאה וטעונין רחיצת ידים והערב שמש ואין ניטלין מן הטהור על הטמא אלא מן המוקף ומן הדבר הגמור האומר כל גרני תרומה וכל עיסתי חלה לא אמר כלום עד שישייר מקצת
ר' עובדיה מברטנורא
חייבין עליהן מיתה זר האוכלן מזיד חייב מיתה בידי שמים, דחלה אקריא תרומה ובתרומה כתיב ומתו בו כי יחללוהו
וחומש האוכלן שוגג משלם קרן לבעלים וחומש לכל כהן שירצה
ואסורים לזרים בחנם היא שנויה, דכיון שחייבים הזרים עליהם מיתה וחומש פשיטא דאסורים לזרים. ולרבי יוחנן דאמר חצי שיעור מדאורייתא, מצינן למימר דתנא אסורים לזרים לחצי שיעור שאין בו לא מיתה ולא חומש, אבל איסורא דאורייתא מיהא איכא
והן נכסי כהן שיכול למכרן וליקח בהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה
ועולין באחד ומאה אם נתערבו במאה של חולין
וטעונים רחיצת ידים הבא ליגע בהן צריך ליטול ידיו תחלה, שסתם ידים פוסלות את התרומה, ואת החלה שאף היא נקראת תרומה
והערב שמש טמא שטבל אינו אוכל בתרומה עד שיעריב שמשו, כדכתיב ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים, והוא הדין לחלה
ואינן ניטלים מן הטהור על הטמא גזרה שמא יתרום שלא מן המוקף, משום דמסתפי שמא יגע הטמא בטהור ויטמאנו, ואנן בעינן שהתורם יתרום מן המוקף כדתנן בסמוך
ואין ניטלין אלא מן המוקף גרסינן, ופירוש מוקף קרוב וסמוך
מן הדבר הגמור שנגמרה מלאכתן, וחלה משתתגלגל העיסה
עד שישייר מקצת דחלה ותרומה כתיב בהו ראשית, ובעינן שיהו שיריהן נכרים