Challah 3:1-2 - Mishna Yomit

פרק ג

משנה א

אוכלין עראי מן העיסה עד שתתגלגל בחטים ותטמטם בשעורים גלגלה בחטים וטמטמה בשעורים האוכל ממנה חייב מיתה כיון שהיא נותנת את המים מגבהת חלתה ובלבד שלא יהא שם חמשה רבעי קמח

ר' עובדיה מברטנורא

אוכלין עראי עד שתתגלגל
שתתערב יפה, לפי שאין שם עיסה עליה קודם גלגול

ותטמטם בשעורים
לפי שעיסת השעורים מתפרדת ואינה מתערבת יפה כעיסה של חטים אלא מטמטם ביד

חייב מיתה
דנגמרה מלאכתה וטבל הוא במיתה

מגבהת חלתה
תקנת חכמים היא בעיסה טהורה למהר להפריש חלה בטהרה, שמא תטמא העיסה, דעיקר מצוה היא להמתין עד אחר גמר לישה

ובלבד שיהא שם חמשת רבעים קמח
שנתערבו במים, דבפחות מהן לא הגיעה העיסה לכלל חיוב חלה. ואית ספרים דגרסי ובלבד שלא יהיה שם חמשת רביעית קמח, כלומר שלא ישארו חמשת רביעיות קמח שלא נתערבו במים, דאם נשארו חמשת רביעיות לא נפטרו בחלה שהפריש קודם שנתגלגלו. ובירושלמי מוכיח שאם אמר ה"ז חלה על השאור ועל העיסה ועל הקמח הנשאר לכשתתגלגל העיסה כולה תתקדש זו שבידי לשם חלה, הרי זה מותר. וכן ילמד אדם בתוך ביתו לנשים לומר כן כשמפרישות חלה מיד אחר גלגול העיסה קודם עריכת הלחם

---------------------------
משנה ב

נדמעה עיסתה עד שלא גלגלה פטורה שהמדומע פטור ומשגילגלה חייבת נולד לה ספק טומאה עד שלא גלגלה תעשה בטומאה ומשגלגלה תעשה בטהרה

ר' עובדיה מברטנורא

נדמעה עיסתה
נתערב בה תרומה בפחות ממאה חולין

משגלגלה חייבת
דכיון דנתחייבה בחלה כבר, תו לא פקע ע"י דמוע

עד שלא גלגלה תעשה בטומאה
כיון דאפילו אם תעשה בטהרה אין הכהן רשאי לאכלה מפני ספק שנולד בה, יכול לטמאתה מיד קודם גלגול

משגלגלה תעשה בטהרה
אם נולד בה ספק לאחר הגלגול אסור לטמאותה, דחולין הטבולים לחלה כחלה דמו, ותרומה תלויה צריכה שמור

Challah3: 1

אוֹכְלִין עֲרַאי מִן הָעִסָּה עַד שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל בַּחִטִּים וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. גִּלְגְּלָה בַחִטִּים וְטִמְטְמָה בַשְּׂעוֹרִים — הָאוֹכֵל מִמֶּנָּה חַיָּב מִיתָה. כֵּיוָן שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת אֶת הַמַּיִם — מַגְבַּהַת חַלָּתָהּ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁם חֲמִשָּׁה רְבָעֵי קֶמַח.

One may eat casually from dough until it is thoroughly mixed in the case of wheat [dough] or [until] it is packed in the case of barley [dough]. [Once] she thoroughly mixed wheat [dough] or packed barley [dough], one who eats from it is liable to death. Once she puts in the water, she should separate her challah, provided that there are not five reva'im of flour there.

Challah3: 2

נִדְמְעָה עִסָּתָהּ עַד שֶׁלֹּא גִלְגְּלָה — פְּטוּרָה, שֶׁהַמְדֻמָּע פָּטוּר; וּמִשֶּׁגִּלְגְּלָה — חַיֶּבֶת. נוֹלַד לָהּ סְפֵק טֻמְאָה עַד שֶׁלֹּא גִלְגְּלָה — תֵּעָשֶׂה בְטֻמְאָה; וּמִשֶּׁגִּלְגְּלָה — תֵּעָשֶׂה בְטָהֳרָה.

[If] her dough became dimua before she thoroughly mixed [it], [it] is exempt [from challah], for a dimua mixture is exempt [from challah]. But [if the dough became dimua] after she thoroughly mixed [it], it is obligated [in challah]. [If] there arose in [the dough] an uncertainty of tumah before it was thoroughly mixed, it may be made in tumah; but if after she thoroughly mixed [the dough], it must be made in taharah.

Suggestions