משנה ו
נטיעה של ערלה ושל כלאי הכרם שנתערבו בנטיעות הרי זה לא ילקוט ואם לקט יעלה באחד ומאתים ובלבד שלא יתכוין ללקוט רבי יוסי אומר אף יתכוין ללקוט ויעלו באחד ומאתים
ר' עובדיה מברטנורא
שנתערבה בנטיעות של היתר, ואינו מכיר הנטיעה של ערלה
ושל כלאי הכרם כגון שהעביר עציץ נקוב תחת גפן אחת ונאסרה, ואינו מכירה בין שאר גפנים
הרי זה לא ילקוט דכיון שאינו מכיר אותה של איסור כולן אסורות
אף יתכוין וילקוט דחזקה אין אדם אוסר כרמו בנטיעה אחת ולא חיישינן דלמא אתי לערב הנטיעה לכתחילה. ואף על גב דבעלמא אין מבטלין איסור לכתחלה הכא מלתא דלא שכיחא היא ולא גזור. ואין הלכה כר' יוסי
------------------------------ משנה ז
העלים והלולבים ומי גפנים וסמדר מותרים בערלה וברבעי ובנזיר ואסורים באשרה רבי יוסי אומר הסמדר אסור מפני שהוא פרי רבי אליעזר אומר המעמיד בשרף הערלה אסור אמר ר' יהושע שמעתי בפירוש שהמעמיד בשרף העלים בשרף העיקרים מותר בשרף הפגים אסור מפני שהם פרי
ר' עובדיה מברטנורא
ומי גפנים המים היוצאים מן הגפנים כשחותכים אותם או את הזמורות בימי ניסן
הסמדר הוא הפרח שממנו יצא הבוסר. אבל הבוסר עצמו הכל מודים שהוא פרי
מותרים בערלה דכתיב וערלתם ערלתו את פריו והני לאו פרי נינהו
וברבעי נאכלין בשנה רביעית חוץ לירושלים בלא פדיון דיהיה כל פריו קדש הלולים כתיב והני לא הוי פרי
ובנזיר מותר הנזיר לאכלם דבנזיר כתיב לא יאכל והני לאו בני אכילה נינהו
ואסורים באשרה דכתיב ולא ידבק בידך מאומה מן החרם ואשרה הוא אילן הנעבד
המעמיד בשרף הערלה המעמיד גבינה בשרף הנוטף מעצי ערלה
שרף גומ"א בלע"ז. וסבר רבי אליעזר דשרף הוי פרי, בין באילן העושה פירות בין באילן שאינו עושה פירות. ואין הלכה כר' יוסי ולא כר' אליעזר
בשרף הפגים שרף הנוטף מן הפירות שלא בשלו כל צרכן. והלכה כרבי יהושע