משנה ו
מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם ידלקו נתערבו באחרים כלם ידלקו דברי רבי מאיר וחכמים אומרים יעלו באחד ומאתים
ר' עובדיה מברטנורא
חבילי תלתן אין חבילה פחותה מכ"ה זירים
נתערבו באחרים גרסינן ולא גרסינן ואחרים באחרים. ואי גרסינן לה צריך לומר שנתערבו כל אותן אחרים באחרים, דלא הוי אלא חד ספיקא ואשמעינן אע"ג דאיכא תרי רובי, אסירי
כולם ידלקו והא דלא אמרינן ימכרו כולן חוץ מדמי איסור שבהן כדאמר ר' שמעון בן גמליאל בפרק בתרא דע"ז גבי יין נסך, משום דהכא חיישינן בכולהו שמא יחזור העובד כוכבים וימכרנו לישראל, מה שאין כן ביין נסך דליכא למיחש להכי
------------------------------- משנה ז
שהיה רבי מאיר אומר את שדרכו למנות מקדש וחכמים אומרים אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד ורבי עקיבא אומר שבעה ואלו הם אגוזי פרך רמוני בדן וחביות סתומות וחולפות תרדין וקולסי כרוב ודלעת יונית רבי עקיבא אומר אף ככרות של בעל הבית הראוי לערלה ערלה לכלאי הכרם כלאי הכרם
ר' עובדיה מברטנורא
שדרכו למנות שאין אדם מוכרו אלא במנין מפני חשיבותו
פרך ובדן שמות מקומות הן. ואני שמעתי אגוזי פרך, אגוזים שקליפתן רכה ונפרכין
חלפי תרדין עלין מצלעות התרדין
קלסי כרוב קלחי כרוב שבארץ ישראל, שהם גדולים וטובים
של בעה"ב שהן גדולים, אבל של נחתום קטנים הן
הראוי לערלה כגון אגוזים ורמונים וחביות סתומות
והראוי לכלאי הכרם כגון חלפי תרדין וקולסי כרוב ודלעת יונית. ואין הלכה כר"מ ולא כר' עקיבא