Bikkurim 4:5-Shabbos 1:1

משנה ה

כיצד אינו שוה לא לאנשים ולא לנשים אין חייבים לא על מכתו ולא על קללתו לא כאנשים ולא כנשים ואינו נערך לא כאנשים ולא כנשים ואם אמר הריני נזיר שזה לא איש ולא אשה אינו נזיר רבי מאיר אומר אנדרוגינוס בריה בפני עצמה הוא ולא יכלו חכמים להכריע עליו אם הוא איש או אשה אבל טומטום אינו כן פעמים שהוא איש פעמים שהוא אשה

ר' עובדיה מברטנורא

None

סליק מסכת בכורים

************************

מסכת שבת פרק א

משנה א

יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא העני חייב ובעל הבית פטור פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני או שנטל מתוכה והכניס בעל הבית חייב והעני פטור פשט העני את ידו לפנים ונטל בעל הבית מתוכה או שנתן לתוכה והוציא שניהן פטורין פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה או שנתן לתוכה והכניס שניהם פטורין

ר' עובדיה מברטנורא

יציאות השבת
הוצאות שמרשות לרשות האמורות אצל שבת, והכנסות נמי קא קרי יציאות הואיל ומוציא מרשות לרשות. והאי דתני יציאות ולא תני הוצאות, לישנא דקרא נקט דכתיב אל יצא איש ממקומו, ומיניה דרשינן הוצאה, אל יצא איש עם הכלי שבידו ללקוט המן

שתים שהן ארבע
שתים מן התורה, הוצאה והכנסה לבעל הבית העומד בפנים ברשות היחיד, ועל שתים אלו חייב על שגגתו חטאת, ועל זדונו כרת, ועל התראתו סקילה, כמו בכל שאר מלאכות של שבת

שהן ד
מדבריהם הוסיפו שתים, לאסור לכתחלה היכא שהמלאכה נעשית ע"י שנים זה עוקר וזה מניח, דשנים שעשאוה פטורים, שנאמר בעשותה אחת מכל מצות ה', העושה את כולה ולא העושה מקצתה, וכן בכל מלאכות של שבת אמרינן יחיד שעשאה חייב, שנים שעשאוה פטורים

ושתים שהן ארבע בחוץ
שתים מן התורה, הוצאה והכנסה לעני העומד בחוץ ברשות הרבים

שהן ארבע
מדבריהם הוסיפו שתים לאסור לכתחלה, כשזה עוקר וזה מניח

פשט העני את ידו
ובתוכה קופה או הסל שמקבל בו ככרות מבעל הבית. ולהכי נקט הוצאה בלשון עני ועשיר, דאגב אורחיה קמ"ל דמצוה הבאה בעבירה אסורה וחייבין עליה

ונתן לתוך ידו של בעל הבית
דעביד ליה עקירה מרשות הרבים והנחה ברשות היחיד

או שנטל מתוכה והוציא
החפץ, והניח ברשות הרבים, דעביד עקירה והנחה

העני חייב
שעשה מלאכה שלימה. והרי שתים מן התורה לעומד בחוץ. ואע"ג דבעינן עקירה ממקום שיהיה בו ד' טפחים על ד"ט והנחה במקום שיהיה בו ד' על ד', וליכא, דיד העני ובעה"ב אין בה מקום שיהיה ד' על ד', אמרינן בגמ' דידו של אדם חשובה כד' על ד', כיון שהיא עשויה להניח בה וליטול ממנה חפצים ואפילו גדולים הרבה

ובעה"ב פטור
פטור ומותר גמור, דהא לאו מידי עבד

פשט בעל הבית כו' בעל הבית חייב
הרי שתים מן התורה לעומד בפנים

פשט העני כו
דעביד העני עקירה מרשות הרבים

ונטל בעל הבית מתוכה
והניח בפנים, ועביד ליה בעל הבית הנחה ברשות היחיד

או שנתן לתוכה
דעביד ליה בעל הבית עקירה מרשות היחיד

והוציא
העני והניח ברשות הרבים

שניהם פטורים
שלא עשה שום אחד מהם מלאכה שלימה. אבל אסורים לעשות כן שמא יבואו כל אחד בפני עצמו לעשות מלאכה שלימה בשבת. הרי שתים מדבריהם, אחת לעני בחוץ ואחת לבעה"ב בפנים. והא דלא חשיב שנים לכל אחד, עקירה לעני ועקירה לבעל הבית, הנחה לעני והנחה לבעל הבית, משום דלא חשיב אלא עקירות שהן תחלת המלאכה ואיכא למיחש שמא יגמרנה, אבל הנחות שהן סוף המלאכה לא קחשיב

Shabbos1: 1

יְצִאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בִּפְנִים, וּשְׁתַּים שֶׁהֵן אַרְבַּע בַּחוּץ. כֵּיצַד? הֶעָנִי עוֹמֵד בַּחוּץ וּבַעַל הַבַּיִת בִּפְנִים: פָּשַׁט הֶעָנִי אֶת יָדוֹ לִפְנִים וְנָתַן לְתוֹך יָדוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, אוֹ שֶׁנָּטַל מִתּוֹכָהּ וְהוֹצִיא — הֶעָנִי חַיָּב וּבַעַל הַבַּיִת פָּטוּר; פָּשַׁט בַּעַל הַבַּיִת אֶת יָדוֹ לַחוּץ וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ שֶׁל עָנִי, אוֹ שֶׁנָּטַל מִתּוֹכָהּ וְהִכְנִיס — בַּעַל הַבַּיִת חַיָּב וְהֶעָנִי פָּטוּר; פָּשַׁט הֶעָנִי אֶת יָדוֹ לִפְנִים וְנָטַל בַּעַל הַבַּיִת מִתּוֹכָהּ, אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ וְהוֹצִיא — שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין. פָּשַׁט בַּעַל הַבַּיִת אֶת יָדוֹ לַחוּץ וְנָטַל הֶעָנִי מִתּוֹכָהּ, אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ וְהִכְנִיס — שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין.

The [types of] transfers on the Sabbath are two which are [in reality] four within, and two which are [in reality] four outside. How is this so? The poor man is standing outside and the householder inside: If the poor man extended his hand inside and placed [an object] into the householder’s hand, or if he took [an object] from it and brought [that object] out — the poor man is liable and the householder is exempt; if the householder extended his hand outside and placed [an object] into the poor man’s hand, or if he took [an object] out of it and brought [that object] in — the householder is liable and the poor man is exempt; if the poor man extended his hand inside and the householder took [an object] from it, or placed [an object] into it and he [the poor man] brought [that object] out — both are exempt; if the householder extended his hand outside and the poor man took [an object] from it, or placed [an object] into it and he [the householder] brought [that object] in — both are exempt.

Bikkurim4: 5

אֵינוֹ שָׁוֶה לֹא לָאֲנָשִׁים וְלֹא לַנָּשִׁים כֵּיצַד? אֵין חַיָּבִין עַל טֻמְאָתוֹ, וְאֵין שׂוֹרְפִין עַל טֻמְאָתוֹ, וְאֵינוֹ נֶעֱרָךְ, לֹא כָאֲנָשִׁים וְלֹא כַנָּשִׁים; וְאֵינוֹ נִמְכָּר בְּעֶבֶד עִבְרִי, לֹא כָאֲנָשִׁים וְלֹא כַנָּשִׁים; וְאִם אָמַר: ,,הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה אִישׁ וְאִשָּׁה” — הֲרֵי זֶה נָזִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַנְדְּרוֹגִינוֹס — בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְלֹא הִכְרִיעוּ בוֹ חֲכָמִים אִם אִישׁ אִם אִשָּׁה. אֲבָל טוּמְטוּם — אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא סָפֵק אִישׁ, סָפֵק אִשָּׁה.

[In] which [ways] is [the androgyne] not equal to men nor to women? They are not liable due to his tumah, they do not burn [terumah] on his tumah, and he cannot be the subject of an erech vow, not like men and not like women; he cannot be sold as a Hebrew slave, neither like men nor like women; and if [one] says, “I am a nazir that this [androgyne] is not a man and a not a woman,” he is a nazir. R' Yose says: An androgyne is a creature unto it- self and the Sages could not decide whether he is a man or a woman. But a tumtum is not so; rather, he is possibly a man and possibly a woman.

Suggestions