משנה י
כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיה ממלא מערב שבת חבית של זהב שאינה מקודשת מן השילוח ומניחה בלשכה נשפכה או נתגלתה היה ממלא מן הכיור שהיין והמים המגולין פסולים לגבי מזבח
ר' עובדיה מברטנורא
שאינה מקודשת שלא נתחנכה לעבודת מזבח. דאי הוי מייתי במקודשת אפסילו להו בלינה שכלי שרת מקדשים כדכתיב כל הנוגע בהם יקדש, וכל הקדוש קדושת הגוף נפסל בלינה
היה ממלא מן הכיור ואע"פ שהכיור הוקדש לכלי שרת ומקדש את מימיו, לא היו נפסלים בלינה, לפי שהיו משקיעים אותו מבערב בבור כדאמר ביומא אף הוא עשה מוכני לכיור שלא יהו מימיו נפסלים בלינה
שהמים והיין המגולין היינו טעמא דנתגלה ממלא מן הכיור ולא היה מנסך מהן שהמים והיין המגולין פסולים לגבי המזבח
--------------------------------- פרק ה
משנה א
החליל חמשה וששה זהו החליל של בית השואבה שאינה דוחה לא את השבת ולא את יום טוב אמרו כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו
ר' עובדיה מברטנורא
החליל הרבה מיני זמר היו שם, ועל שם שחליל קולו נשמע יותר מן האחרים נקראו כולם על שמו
חמשה וששה פעמים חמשה פעמים ששה. חל יו"ט ראשון להיות בשבת, החליל ששה. חל בשאר ימי החול החליל חמשה. לפי שאינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב
שמחת בית השואבה לפי שכל שמחה זו על שאיבת המים של ניסוך, קרו לה שמחת בית השואבה, על שם ושאבתם מים בששון