Succah 5:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד

חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים לפניהם באבוקות של אור שבידיהן ואומרים לפניהן דברי שירות ותושבחות והלוים בכנורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים כנגד חמשה עשר שיר המעלות שבתהלים שעליהן לוים עומדין בכלי שיר ואומרים שירה ועמדו שני כהנים בשער העליון שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים ושני חצוצרות בידיהן קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו הגיעו למעלה עשירית תקעו והריעו ותקעו הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו היו תוקעין והולכין עד שמגיעין לשער היוצא מזרח הגיעו לשער היוצא ממזרח הפכו פניהן למערב ואמרו אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל היכל ופניהם קדמה והמה משתחוים קדמה לשמש ואנו ליה עינינו ר' יהודה אומר היו שונין ואומרין אנו ליה וליה עינינו

ר' עובדיה מברטנורא

באבוקות של אור
בארבע אבוקות או בשמונה, זורק זו ומקבל את זו

דברי שירות ותשבחות
יש מהן שהיו אומרים אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותינו, אלו חסידים ואנשי מעשה. ויש שהיו אומרים אשרי זקנותינו שכפרה על ילדותינו, אלו בעלי תשובה. ואלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ונמחל לו

שעליהם הלוים עומדים בשיר
בשמחת בית השואבה. אבל דוכן לשיר של קרבן אצל המזבח היה

תקעו והריעו ותקעו
זה סימן לילך ולמלאות מים לניסוך מן השילוח

הגיעו לעזרה
לקרקע עזרה של נשים

הפכו פניהם למערב
לצד העזרה וההיכל כדי לומר דבר זה

שונין
כופלין לומר

אנו ליה
משתחוים ומודים על מה שעבר

וליה עינינו
מיחלות להבא

------------------------------
משנה ה

אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש ואין מוסיפין על ארבעים ושמנה בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעות במקדש שלש לפתיחת שערים ותשע לתמיד של שחר ותשע לתמיד של בין הערבים ובמוספין היו מוסיפין עוד תשע ובערב שבת היו מוסיפין עוד שש שלש להבטיל העם ממלאכה ושלש להבדיל בין קודש לחול ערב שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמונה שלש לפתיחת שערים שלש לשער העליון ושלש לשער התחתון ושלש למלוי המים ושלש על גבי מזבח תשע לתמיד של שחר ותשע לתמיד של בין הערבים ותשע למוספין שלש להבטיל את העם מן המלאכה ושלש להבדיל בין קודש לחול

ר' עובדיה מברטנורא

שלש לפתיחת שערים
כשפותחים שערי העזרה היו תוקעים תקיעה תרועה תקיעה, וחשיב להו לג' תקיעות

ותשע לתמיד של שחר
כשהיו מנסכים נסכי התמיד הלוים אומרים בשיר. ושלשה פרקים היו מפסיקים בו, ועל כל פרק ופרק היו הכהנים תוקעים ג' תקיעות תקיעה תרועה תקיעה ומשתחוים העם הרי ט' תקיעות

להבטיל העם ממלאכה
תקיעה ראשונה לבטל העם שבשדות, תקיעה שניה נסתלקו התריסין וננעלו החנויות, תקיעה שלישית סלק המסלק והטמין המטמין את החמין והדליקו את הנרות

ושלש להבדיל בין קודש לחול
לאחר התקיעות הראשונות שהה כדי לצלות דג קטן, ותוקע ומריע ותוקע. אלו ג' תקיעות אחרונות להודיע שקדש היום

שלש לפתיחת שערים
של עזרה, שתוקעים בכל יום

ושלש לשער העליון
כדאמרן לעיל עמדו שני כהנים בשער העליון קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו

ושלש לשער התחתון
דתנן לעיל הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו. ומאריכין בהן עד שהגיעו לשער התחתון, כדתנן היו תוקעין והולכין עד שהגיעו לשער היוצא ממזרח, להכי קרי להו ג' של שער התחתון. וג' של מעלה עשירית לא קחשיב, דהאי תנא סבר כרבי אליעזר בן יעקב דאמר שלא היו תוקעים למעלה עשירית

ושלש למילוי המים
לאחר ששאבום ובאו להם לעזרה דרך שער המים, תקעו והריעו ותקעו

על גבי המזבח
דתנן בפ' לולב וערבה וזקפום על גבי המזבח. תקעו והריעו ותקעו. ותנא דידן לא מייתי הכא כשחל להיות ערב פסח בשבת שהפסח נשחט בשלש כתות ותקיעות טובא הוו התם, משום דלא שכיחא כולי האי שיבא ערב פסח בשבת. והא דתנן אין מוסיפין על מ"ח לאו דוקא, דבערב פסח שחל להיות בשבת זימנין דמוסיפים עד שבע וחמשים תקיעות

Succah5: 4

חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הָיוּ מְרַקְּדִים לִפְנֵיהֶם בַּאֲבוּקוֹת שֶׁל אוֹר שֶׁבִּידֵיהֶן וְאוֹמְרִים לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת; וְהַלְּוִיִּם בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבִמְצִלְתַּיִם וּבַחֲצוֹצְרוֹת וּבִכְלֵי שִׁיר בְּלֹא מִסְפָּר, עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים — כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה עָשָׂר שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבַּתְּהִלִּים. שֶׁעֲלֵיהֶן לְוִיִּם עוֹמְדִין בִּכְלֵי שִׁיר וְאוֹמְרִים שִׁירָה. וְעָמְדוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים בְּשַׁעַר הָעֶלְיוֹן שֶׁיּוֹרֵד מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בִּידֵיהֶן. קָרָא הַגֶּבֶר, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. הִגִּיעוּ לְמַעְלָה עֲשִׂירִית, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. הִגִּיעוּ לָעֲזָרָה, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. הָיוּ תוֹקְעִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לַשַּׁעַר הַיּוֹצֵא מִזְרָח. הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח, הָפְכוּ פְנֵיהֶן לַמַּעֲרָב, וְאָמְרוּ: ,,אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ בַמָּקוֹם הַזֶּה אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה, וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִים קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ. וְאָנוּ — לְיָהּ עֵינֵינוּ”. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָיוּ שׁוֹנִין וְאוֹמְרִין ,,אָנוּ לְיָהּ, וּלְיָהּ עֵינֵינוּ”.

Devout men and men of [good] deeds would dance before them with flaming torches [that were] in their hands and would utter before them words of songs and praises; and the Leviim with harps, lyres, cymbals, trumpets, and countless musical instruments [stood] on the fifteen steps that descend from the Court of the Yisraelim to the Women’s Court —- corresponding to the fifteen Songs of Ascent in Psalms. Upon them the Leviim would stand with musical instruments and chant songs. Two Kohanim stood at the Upper Gate that descends from the Court of the Yisraelim to the Women’s Court, with two trumpets in their hands. [When] the crier called out, they sounded a tekiah, a teruah, and a tekiah. [When] they reached the tenth step, they sounded a tekiah, a teruah, and a tekiah. [When] they reached the Court, they sounded a tekiah, a teruah, and a tekiah. They would continue sounding tekiah until they reached the gate leading out [to the east]. [When] they reached the gate leading out to the east, they turned to the west and said, “Our forefathers who were in this place —- their backs [were] toward the Sanctuary and their faces toward the east, and they bowed eastward toward the sun. But as for us —- our eyes are toward YAH.” R’ Yehudah says: They repeated and said, “We are for YAH and toward YAH are our eyes.”

Succah5: 5

אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעוֹת בַּמִּקְדָּשׁ, וְאֵין מוֹסִיפִין עַל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה. בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם עֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעוֹת בַּמִּקְדָּשׁ: שָׁלֹשׁ לִפְתִיחַת שְׁעָרִים; וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר; וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וּבַמּוּסָפִין הָיוּ מוֹסִיפִין עוֹד תֵּשַׁע. וּבְעֶרֶב שַׁבָּת הָיוּ מוֹסִיפִין עוֹד שֵׁשׁ: שָׁלֹשׁ לְהַבְטִיל הָעָם מִמְּלָאכָה; וְשָׁלֹשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל. עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג, הָיוּ שָׁם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה: שָׁלֹשׁ לִפְתִיחַת שְׁעָרִים; שָׁלֹשׁ לְשַׁעַר הָעֶלְיוֹן; וְשָׁלֹשׁ לְשַׁעַר הַתַּחְתּוֹן; וְשָׁלֹשׁ לְמִלּוּי הַמַּיִם; וְשָׁלֹשׁ עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ; תֵּשַׁע לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר; וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם; וְתֵשַׁע לַמּוּסָפִין; שָׁלֹשׁ לְהַבְטִיל אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה; וְשָׁלֹשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.

They make no fewer than twenty-one trumpet blasts in the Temple, and no more than forty-eight. Every day there were twenty-one trumpet blasts in the Temple: three for the opening of the gates; nine for the daily morning burnt-offering; and nine for the daily afternoon burnt-offering. With the mussaf-offerings they added another nine. And on the eve of the Sabbath they added another six: three to stop the people from work; and three to distinguish between the sacred and the secular. On the eve of the Sabbath during Succos, there were forty-eight: three for the opening of the gates; three for the Upper Gate; three for the Lower Gate; three at the filling of the water; three on top of the Altar; nine for the daily morning burnt-offering; nine for the daily afternoon burnt-offering; and nine for the mussaf-offerings; three to stop the people from work; and three to distinguish between the sacred and the secular.

Suggestions