משנה ד

חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים לפניהם באבוקות של אור שבידיהן ואומרים לפניהן דברי שירות ותושבחות והלוים בכנורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים כנגד חמשה עשר שיר המעלות שבתהלים שעליהן לוים עומדין בכלי שיר ואומרים שירה ועמדו שני כהנים בשער העליון שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים ושני חצוצרות בידיהן קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו הגיעו למעלה עשירית תקעו והריעו ותקעו הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו היו תוקעין והולכין עד שמגיעין לשער היוצא מזרח הגיעו לשער היוצא ממזרח הפכו פניהן למערב ואמרו אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל היכל ופניהם קדמה והמה משתחוים קדמה לשמש ואנו ליה עינינו ר' יהודה אומר היו שונין ואומרין אנו ליה וליה עינינו

ר' עובדיה מברטנורא

באבוקות של אור בארבע אבוקות או בשמונה, זורק זו ומקבל את זו

דברי שירות ותשבחות יש מהן שהיו אומרים אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותינו, אלו חסידים ואנשי מעשה. ויש שהיו אומרים אשרי זקנותינו שכפרה על ילדותינו, אלו בעלי תשובה. ואלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ונמחל לו

שעליהם הלוים עומדים בשיר בשמחת בית השואבה. אבל דוכן לשיר של קרבן אצל המזבח היה

תקעו והריעו ותקעו זה סימן לילך ולמלאות מים לניסוך מן השילוח

הגיעו לעזרה לקרקע עזרה של נשים

הפכו פניהם למערב לצד העזרה וההיכל כדי לומר דבר זה

שונין כופלין לומר

אנו ליה משתחוים ומודים על מה שעבר

וליה עינינו מיחלות להבא

------------------------------ משנה ה

אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש ואין מוסיפין על ארבעים ושמנה בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעות במקדש שלש לפתיחת שערים ותשע לתמיד של שחר ותשע לתמיד של בין הערבים ובמוספין היו מוסיפין עוד תשע ובערב שבת היו מוסיפין עוד שש שלש להבטיל העם ממלאכה ושלש להבדיל בין קודש לחול ערב שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמונה שלש לפתיחת שערים שלש לשער העליון ושלש לשער התחתון ושלש למלוי המים ושלש על גבי מזבח תשע לתמיד של שחר ותשע לתמיד של בין הערבים ותשע למוספין שלש להבטיל את העם מן המלאכה ושלש להבדיל בין קודש לחול

ר' עובדיה מברטנורא

שלש לפתיחת שערים כשפותחים שערי העזרה היו תוקעים תקיעה תרועה תקיעה, וחשיב להו לג' תקיעות

ותשע לתמיד של שחר כשהיו מנסכים נסכי התמיד הלוים אומרים בשיר. ושלשה פרקים היו מפסיקים בו, ועל כל פרק ופרק היו הכהנים תוקעים ג' תקיעות תקיעה תרועה תקיעה ומשתחוים העם הרי ט' תקיעות

להבטיל העם ממלאכה תקיעה ראשונה לבטל העם שבשדות, תקיעה שניה נסתלקו התריסין וננעלו החנויות, תקיעה שלישית סלק המסלק והטמין המטמין את החמין והדליקו את הנרות

ושלש להבדיל בין קודש לחול לאחר התקיעות הראשונות שהה כדי לצלות דג קטן, ותוקע ומריע ותוקע. אלו ג' תקיעות אחרונות להודיע שקדש היום

שלש לפתיחת שערים של עזרה, שתוקעים בכל יום

ושלש לשער העליון כדאמרן לעיל עמדו שני כהנים בשער העליון קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו

ושלש לשער התחתון דתנן לעיל הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו. ומאריכין בהן עד שהגיעו לשער התחתון, כדתנן היו תוקעין והולכין עד שהגיעו לשער היוצא ממזרח, להכי קרי להו ג' של שער התחתון. וג' של מעלה עשירית לא קחשיב, דהאי תנא סבר כרבי אליעזר בן יעקב דאמר שלא היו תוקעים למעלה עשירית

ושלש למילוי המים לאחר ששאבום ובאו להם לעזרה דרך שער המים, תקעו והריעו ותקעו

על גבי המזבח דתנן בפ' לולב וערבה וזקפום על גבי המזבח. תקעו והריעו ותקעו. ותנא דידן לא מייתי הכא כשחל להיות ערב פסח בשבת שהפסח נשחט בשלש כתות ותקיעות טובא הוו התם, משום דלא שכיחא כולי האי שיבא ערב פסח בשבת. והא דתנן אין מוסיפין על מ"ח לאו דוקא, דבערב פסח שחל להיות בשבת זימנין דמוסיפים עד שבע וחמשים תקיעות