Beitza 1:10-2:1 - Mishna Yomit

משנה י

משלחין כלים בין תפורין בין שאינן תפורין ואף על פי שיש בהן כלאים והן לצורך המועד אבל לא סנדל המסומר ולא מנעל שאינו תפור רבי יהודה אומר אף לא מנעל לבן מפני שצריך אומן זה הכלל כל שנאותין בו ביום טוב משלחין אותו

ר' עובדיה מברטנורא

משלחין כלים תפורין
דחזו למלבוש. ושאינן תפורין חזו לאכסויי

כלאים
כשהן קשין שאין מחממין מותר לשכב עליהם

סנדל מסומר
של עץ מחופה מסמרים. שגזרו חכמים עליו שלא לנעלו בשבת ויו"ט משום מעשה שהיה שנהרגו הרוגי מלכות על ידו, כמבואר במסכת שבת פרק במה אשה יוצאה

ולא מנעל שאינו תפור
ואפילו הוא מחובר ביתדות של עץ וכיוצא בהן

אף לא מנעל לבן
באתריה דרבי יהודה לא היו נועלים מנעל לבן עד שמשחירים אותו

שצריך אומן
להשחירו

כל שנאותין בו
ה"ק כל שנאותין בו בחול כמות שהוא ואינו צריך למלאכה אחרת, אע"פ שאין נאותין בו ביו"ט, כגון תפילין, שבחול לובשין אותן כמות שהן וביום טוב אין לובשין אותן, משלחין אותן ביו"ט

--------------------------
פרק ב

משנה א

יום טוב שחל להיות ערב שבת לא יבשל אדם בתחלה מיום טוב לשבת אבל מבשל הוא ליום טוב ואם הותיר הותיר לשבת ועושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת בית שמאי אומרים שני תבשילין ובית הלל אומרים תבשיל אחד ושוין בדג וביצה שעליו שהן שני תבשילין אכלו או שאבד לא יבשל עליו בתחלה ואם שייר ממנו כל שהוא סומך עליו לשבת

ר' עובדיה מברטנורא

יום טוב שחל להיות ערב שבת לא יבשל בתחילה
כלומר לא יהא תחילת בישולו ועיקרו לשום שבת, אלא לשום יו"ט יהא תחילת בשולו ומה שמותיר יהא לשבת

ועושה תבשיל מערב יום טוב
לשם ערובי תבשילין. אית דאמרי טעמא דהאי תבשיל מערב יו"ט, משום כבוד שבת הוא, שמתוך שמערב יו"ט זוכר השבת יברור מנה יפה לשבת ולא ישכח שבת משום טרדת יום טוב. ואית דאמרי משום כבוד יום טוב הוא, כדי שיראו שאין אופין מיו"ט לשבת אלא א"כ התחיל מבעוד יום דביו"ט אינו אלא גומר, ק"ו מיו"ט לחול דלגמרי אין אופין ולא מבשלין. ומברכים על ערובי תבשילין כדרך שמברכים על ערובי חצרות. וצריך לזכות ע"י אחר לכל מי שרוצה אחר כך לסמוך על עירובו, ואפילו שלא מדעתו, דזכין לאדם שלא בפניו

אכלו או שאבד
אותו תבשיל שבישל, מע"ש

סומך עליו
לבשל בישולו ביו"ט לצורך שבת. אבל מתחילתו אין עירובי תבשילין פחות מכזית, בין לאחד בין למאה. ואם התחיל בעיסתו ונאבד עירובו מה שהתחיל גומר

Beitzah2: 1

יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, לֹא יְבַשֵּׁל אָדָם בַּתְּחִלָּה מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת, אֲבָל מְבַשֵּׁל הוּא לְיוֹם טוֹב, וְאִם הוֹתִיר, הוֹתִיר לְשַׁבָּת. וְעוֹשֶׂה תַבְשִׁיל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְסוֹמֵךְ עָלָיו לְשַׁבָּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁנֵי תַבְשִׁילִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: תַּבְשִׁיל אֶחָד. וְשָׁוִין בְּדָג וּבֵיצָה שֶׁעָלָיו, שֶׁהֵן שְׁנֵי תַבְשִׁילִין. אֲכָלוֹ אוֹ שֶׁאָבַד, לֹא יְבַשֵּׁל עָלָיו בַּתְּחִלָּה. וְאִם שִׁיֵּר מִמֶּנּוּ כָּל שֶׁהוּא, סוֹמֵךְ עָלָיו לְשַׁבָּת.

When a Yom Tov falls on Friday, a person may not cook on Yom Tov primarily for the Sabbath, but he may cook for Yom Tov, and if anything is left over, it may be left for the Sabbath. But one should prepare a dish prior to Yom Tov and depend on it for the Sabbath. Beis Shammai say: Two dishes. But Beis Hillel say: One dish. Yet they agree concerning a fish and the egg on it, because they are two dishes. If one ate it or it was lost, one may not depend on it to cook primarily [for the Sabbath]. But if he left any of it over, he may depend on it [to cook] for the Sabbath.

Beitzah1: 10

מְשַׁלְּחִין כֵּלִים, בֵּין תְּפוּרִין בֵּין שֶׁאֵינָן תְּפוּרִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כִּלְאַיִם, וְהֵן לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. אֲבָל לֹא סַנְדָּל הַמְסֻמָּר, וְלֹא מִנְעָל שֶׁאֵינוֹ תָפוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף לֹא מִנְעָל לָבָן, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ אֻמָּן. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁנֵּאוֹתִין בּוֹ, בְּיוֹם טוֹב מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ:

We may send garments, whether sewn up or not sewn up, even if they contain a mixture of wool and linen, because they enhance the [enjoyment of] Yom Tov. But [we may] not [send] a sandal with spikes, nor an unsewn shoe. Rabbi Yehudah says: Not even a white shoe [may be sent], because it requires a craftsman. This is the rule: Whatever can be used may be sent on Yom Tov.

Suggestions