Yevamos 2:9-10 - Mishna Yomit

משנה ט

המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב ובפני נחתם לא ישא את אשתו מת הרגתיו הרגנוהו לא ישא את אשתו רבי יהודה אומר הרגתיו לא תנשא אשתו הרגנוהו תנשא אשתו

ר' עובדיה מברטנורא

המביא גט ממדינת הים
צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. וטעמא מפורש בגיטין, למר משום שאין בקיאין לשמה, ולמר שאין עדים מצויין לקיימו

לא ישא את אשתו
משום דאדבוריה סמכינן

מת הרגתיו וכו
הואיל ועל עדותו נישאת, איכא לזות שפתים, שמא עיניו נתן בה והעיד עדות שקר עליה. אבל תנשא לאחר, דאשה נישאת בעד אחד

ר"י אומר הרגתיו לא תנשא אשתו
בעדותו אפילו לאחר, מפני שהוא רשע והתורה אמרה אל תשת רשע עד. ואין הלכה כר"י. דקיי"ל אין אדם משים עצמו רשע, דאדם קרוב אצל עצמו. ומהימנינן ליה שנהרג, אבל לא מהימנינן ליה במאי דאמר שהוא הרגו. והלכך אפילו כי אמר הרגתיו תנשא אשתו:

הרגנוהו תנשא אשתו
מפורש בגמרא, באומר אני הייתי עם הורגיו אבל אני לא הרגתיו

-------------------------------------
משנה י

החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה הרי זה לא ישאנה מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא בית דין וכולן שהיו להם נשים ומתו מותרות לינשא להם וכולן שנישאו לאחרים ונתגרשו או שנתאלמנו מותרות לינשא להם וכולן מותרות לבניהם או לאחיהן

ר' עובדיה מברטנורא

בנדר
שנדרה הנאה מבעלה ולא הפר לה, ובאת לחכם להתיר לה ולא מצא פתח לחרטה

לא ישאנה
משום חשד

שהוא בית דין
כלומר, מיאון או חליצה לא עשה חכם זה ביחידי, משום דקיי"ל חליצה ומיאונים בשנים ושלשה לא חשידי. אבל היתר נדרים ביחיד מומחה

וכולן
החכם והמביא גט והמעיד על האשה להשיאה, דתנן בהו לא יכנוס

אם היה להן נשים
בשעת מעשה

ומתו
אח"כ

מותרות להנשא להם
דהשתא ליכא חשד

וכולן
הנשים הללו

שנישאו לאחרים
כשאסרה החכם או כשהעיד העד שמת בעלה, ומתו הבעלים השניים

מותרות לינשא
לחכם ולעד ולמביא גט

וכולן מותרות לבניהם ולאחיהן
של אלו המתירים אותן. ואינן אסורות אלא להם לבדם, דאין אדם חוטא בשביל בנו או בשביל אחיו. וכל הני דאמרינן לא יכנוס, אם כנס אינו מוציא, חוץ מהנטען על אשת, איש שאם הוציאוה בית דין מתחת בעלה בעדים וראיה ברורה, אפילו אם כנס יוציא. והם באו עדי דבר מכוער בלבד, כגון שראו אדם יוצא והיא חוגרת בסינר או אדם יוצא והיא עומדת מעל המטה וכיוצא בזה, אם כנס לא יוציא. ואם לאחר שבאו עדי דבר מכוער יצא קלא דלא פסיק, שעמד הקול יום וחצי, אם כנס יוציא, אלא אם כן היו לו בנים ממנה שאז אינו מוציא, כדי שלא להוציא לעז על בניו

Yevamos2: 10

הֶחָכָם שֶׁאָסַר אֶת הָאִשָּׁה בְּנֶדֶר עַל בַּעְלָהּ — הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה. מֵאֲנָה, אוֹ שֶׁחָלְצָה בְפָנָיו — יִשָּׂאֶנָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֵית דִּין. וְכֻלָּן שֶׁהָיוּ לָהֶם נָשִׁים, וָמֵתוּ — מֻתָּרוֹת לִנָּשֵׂא לָהֶם. וְכֻלָּן שֶׁנִּשְּׂאוּ לַאֲחֵרִים, וְנִתְגָּרְשׁוּ אוֹ שֶׁנִּתְאַלְמְנוּ — מֻתָּרוֹת לִנָּשֵׂא לָהֶן. וְכֻלָּן מֻתָּרוֹת לִבְנֵיהֶם אוֹ לַאֲחֵיהֶן.

A sage who prohibited a woman to her husband because of a vow may not marry her. [However, if] she refused or performed chalitzah before him, he may marry her, since he is [in] a court. [If] any of these had wives who [later] died, they are permitted to marry them. And if any of these married others and were [then] divorced or widowed, they are permitted to marry them. All of these are permitted to their sons or their brothers.

Yevamos2: 9

הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם, וְאָמַר ,,בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם” — לֹא יִשָּׂא אֶת אִשְׁתּוֹ. ,,מֵת,” ,,הֲרַגְתִּיו”, ,,הֲרַגְנוּהוּ” — לֹא יִשָּׂא אֶת אִשְׁתּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ,,הֲרַגְתִּיו” — לֹא תִנָּשֵׂא אִשְׁתּוֹ. ,,הֲרַגְנוּהוּ” — תִּנָּשֵׂא אִשְׁתּוֹ.

One who brings a bill of divorce from overseas and says, “It was written before me and signed before me,” may not marry the wife. [If he declares,] “He died,” “I killed him,” “we killed him,” he may not marry the wife. R' Yehudah says: [If he declares,] “I killed him,” his wife may not marry; “We killed him,” his wife may marry.

Suggestions