מצות חליצה בא הוא ויבמתו לבית דין והן משיאין לו עצה ההוגנת לו שנאמר וקראו לו זקני עירו ודברו אליו והיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי והוא אומר לא חפצתי לקחתה ובלשון הקדש היו אומרים ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו רוק הנראה לדיינים וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו עד כאן היו מקרין וכשהקרא רבי הורקנוס תחת האלה בכפר עיטם וגמר את כל הפרשה הוחזקו להיות גומרין כל הפרשה ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל מצוה בדיינין ולא מצוה בתלמידים רבי יהודה אומר מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל
ר' עובדיה מברטנורא
עצה ההוגנת לו אם הוא ילד והיא זקנה, הוא זקן והיא ילדה, אומרים לו מה לך אצל ילדה מה לך אצל זקנה כלך אצל שכמותך
קוראה מאן יבמי וקורא, לא חפצתי לקחתה. חולצת ורוקקת וקוראה, ככה יעשה לאיש. והלכה כרבי יהודה דאמר מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל
-------------------------------- פרק יג
משנה א בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות ובית הלל אומרים ארוסות ונשואות בית שמאי אומרים בבעל ולא ביבם ובית הלל אומרים בבעל וביבם בית שמאי אומרים בפניו ובית הלל אומרים בפניו ושלא בפניו בית שמאי אומרים בבית דין ובית הלל אומרים בבית דין ושלא בבית דין אמרו להן בית הלל לבית שמאי ממאנת והיא קטנה אפילו ארבעה וחמשה פעמים אמרו להן בית שמאי אין בנות ישראל הפקר אלא ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותנשא
ר' עובדיה מברטנורא
בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות יתומה שהשיאוה אמה ואחיה, אינה ממאנת אלא מן הארוסין
בבעל אבל אם מת ולא מיאנה בו ונפלה לפני יבם, אינה יוצאה במיאון, אלא תמתין עד שתגדיל ותחלוץ
אין בנות ישראל הפקר ואפילו מן האירוסין לא תמאן ותיארס לאחר ותחזור ותמאן. אלא ממאנת בזה ותמתין מליארס לאחר עד שתגדיל
תמאן ותנשא לאו למהדר ולמאן זמנא אחריתי, אלא הכי קאמר, ממאנת וממתנת מליארס לאחר עד שתגדיל, או אם רוצה להנשא ממאנת בבעלה ותנשא מיד, דתו לא ממאנת לבית שמאי דנשואה היא
The commandment of chalitzah [is performed as follows]: He and his yevamah come to the court, and they give him advice appropriate to him, as it is said (Deut. 25:8): And the elders of his city shall summon him and speak to him. She [then] says: My husband's brother refuses to establish a name for his brother in Israel; he is not willing to take me in yibum; and he says: I do not want to take her. They said this in the Holy Language. Then his brother's wife shall approach him in the presence of the elders and remove his shoe from his foot and spit before him —- spittle discernible to the judges. And [she shall] declare, saying, “So should be done to the man who would not build his brother's house!” They used to dictate [only] until this point, but when R' Hurkanos dictated under the eilah tree in the village of Eitam and completed the entire chapter, it became [the] established [custom] to complete the entire chapter —- And his name shall be called in Israel, the house of the one whose shoe was removed. The commandment is incumbent on the judges and not on the disciples. R' Yehudah says: The commandment is incumbent upon all those standing there to say: “The one whose shoe was removed, the one whose shoe was removed, the one whose shoe was removed.”
Beis Shammai say: Only those [who are] betrothed may refuse; but Beis Hillel say: Both those [who are] betrothed and those [who are] married [may refuse]. Beis Shammai say: [Only] the husband [may be refused], but not the yavam; while Beis Hillel say: [Both] the husband and the yavam [may be refused]. Beis Shammai say: [Refusal may only be made] in his presence; but Beis Hillel say: [It may be made] whether in his presence or not. Beis Shammai say: [Only] in court; but Beis Hillel say: Whether in court or out of court. Beis Hillel said to Beis Shammai: She may refuse while a minor, even four and five times. Beis Shammai replied: The daughters of Israel are not to be [treated as] promiscuous. Rather, she may refuse and wait until adulthood, or refuse and marry.
