Yevamos 14:1-2 - Mishna Yomit

פרק יד

משנה א

חרש שנשא פקחת ופקח שנשא חרשת אם רצה יוציא ואם רצה יקיים כשם שהוא כונס ברמיזה כך הוא מוציא ברמיזה פקח שנשא פקחת ונתחרשה אם רצה יוציא ואם רצה יקיים נשתטית לא יוציא נתחרש הוא או נשתטה אינו מוציא עולמית אמר רבי יוחנן בן נורי מפני מה האשה שנתחרשה יוצאה והאיש שנתחרש אינו מוציא אמרו לו אינו דומה האיש המגרש לאשה מתגרשת שהאשה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינו מוציא אלא לרצונו

ר' עובדיה מברטנורא

חרש. כשם שכונס ברמיזה
כלומר כקידושין כך גרושין. וכן פקח בחרשת ברמיזה כנס שרמז לה עד שנתרצית לו וברמיזה יוציא אם רצה להוציא

ונתחרשה
אע"פ שקדושין גמורים היו שפקחת היתה באותו זמן

אם רצה להוציא יוציא
דלא בעינן דעת האשה

נשתטית לא יוציא
ואע"פ שיודעת לשמור גיטה ומתגרשת מן התורה, תקנו חכמים שלא יגרשנה כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר

נתחרש הוא
לאחר קדושין, הואיל והיו קדושיו קדושין גמורים לא יוציא עולמית, שאין גרושין שאינן גמורים מפקיעין קדושין גמורים

--------------------------
משנה ב

העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החרשת שהשיאה אביה שהיא יוצאה בגט אמרו לו אף זו כיוצא בה

ר' עובדיה מברטנורא

שהשיאה אביה
בקטנותה וקיבל קידושיה והיו קדושין גמורים, אע"פ שהיא חרשת, שעל דעת אביה נתקדשה ולא על דעתה

יוצאה בגט
אפילו לאחר שגדלה ופקע כח אב מקבלת היא את גיטה

אף זו
פקחת שנתחרשה, כיוצא בה

Yevamos14: 1

חֵרֵשׁ שֶׁנָּשָׂא פִקַּחַת, וּפִקֵּחַ שֶׁנָּשָׂא חֵרֶשֶׁת — אִם רָצָה יוֹצִיא, וְאִם רָצָה יְקַיֵּם. כְּשֵׁם שֶׁהוּא כוֹנֵס בִּרְמִיזָה, כָּךְ הוּא מוֹצִיא בִרְמִיזָה. פִּקֵּחַ שֶׁנָּשָׂא פִּקַּחַת, וְנִתְחָרְשָׁה — [אִם רָצָה יוֹצִיא, וְאִם] רָצָה יְקַיֵּם. נִשְׁתַּטֵּית — לֹא יוֹצִיא. נִתְחָרֵשׁ הוּא אוֹ נִשְׁתַּטָּה — אֵינוֹ מוֹצִיא עוֹלָמִית. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: מִפְּנֵי מָה הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְחָרְשָׁה יוֹצֵאת, וְהָאִישׁ שֶׁנִּתְחָרֵשׁ אֵינוֹ מוֹצִיא? אָמְרוּ לוֹ: אֵינוֹ דוֹמֶה הָאִישׁ הַמְגָרֵשׁ לְאִשָּׁה הַמִּתְגָּרֶשֶׁת, שֶׁהָאִשָּׁה יוֹצְאָה לִרְצוֹנָהּ וְשֶׁלֹּא לִרְצוֹנָהּ, וְהָאִישׁ אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא לִרְצוֹנוֹ.

[If] a deaf-mute man married a competent woman, or a competent man married a deaf-mute woman, if he wishes he may divorce her, and if he wishes he may retain her. Just as he marries by gesturing, so he may divorce by gesturing. [If] a competent man married a competent woman, and she became a deaf-mute, [if he wishes he may divorce her, and if] he wishes he may retain her. [If] she became insane, he may not divorce her. [If] he became a deaf-mute or insane, he can never divorce her. R' Yochanan ben Nuri asked: Why is it that a wife who became a deaf-mute may be divorced, but a husband who became a deaf-mute may not divorce? They replied: A husband who divorces is not comparable to a wife who is divorced, since a wife may be divorced with or without her consent, while a husband cannot divorce except by his consent.

Yevamos14: 2

הֵעִיד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָה עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ, שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְגֵט. אָמְרוּ לוֹ: אַף זוֹ כַּיּוֹצֵא בָהּ.

R' Yochanan ben Gudgedah testified that a deaf-mute who was given in marriage by her father may be released by a bill of divorce. They said to him: This one is also the same.

Suggestions