Yevamos 15:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב

בית הלל אומרים לא שמענו אלא בבאה מן הקציר ובאותה מדינה וכמעשה שהיה אמרו להן בית שמאי אחת הבאה מן הקציר ואחת הבאה מן הזיתים ואחת הבאה מן הבציר ואחת הבאה ממדינה למדינה לא דברו חכמים בקציר אלא בהוה חזרו בית הלל להורות כבית שמאי

ר' עובדיה מברטנורא

בבאה מן הקציר
כמעשה שהיה שהלכו בני אדם לקצור חטין ונשכו נחש לאחד מהם ומת, ובאה והודיעה בבית דין ושלחו ומצאו כדבריה. ולא התירו חכמים אלא דוגמתו שיהא הדבר קרוב, אבל ממדינת הים אינה נאמנת

אלא בהוה
מעשה שהיה כך היה, והוא הדין לשאר מקומות

---------------------------------------
משנה ג

בית שמאי אומרים תנשא ותטול כתובתה בית הלל אומרים תנשא ולא תטול כתובתה אמרו להן בית שמאי התרתם ערוה חמורה לא תתירו את ממון הקל אמרו להן בית הלל מצינו שאין האחים נכנסים לנחלה על פיה אמרו להם בית שמאי והלא מספר כתובתה נלמוד שהוא כותב לה שאם תנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי

ר' עובדיה מברטנורא

שאין האחים נכנסים
לנחלת בעלה, דרחמנא אמר על פי שנים עדים. וגבי נשואין דידה הוא דאקילו רבנן משום עגונה

מספר כתובתה
מנוסח הכתוב בשטר כתובה, כשתנשאי לאחר, והרי היא נישאת, ואם כן תטול כתובתה

Yevamos15: 2

בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בְּבָאָה מִן הַקָּצִיר, וּבְאוֹתָהּ מְדִינָה, וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: אַחַת הַבָּאָה מִן הַקָּצִיר, וְאַחַת הַבָּאָה מִן הַזֵּיתִים, וְאַחַת הַבָּאָה מִן הַבָּצִיר, וְאַחַת הַבָּאָה מִמְּדִינָה לִמְדִינָה — לֹא דִבְּרוּ חֲכָמִים בַּקָּצִיר אֶלָּא בַהוֹוֶה. חָזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּבֵית שַׁמַּאי.

Beis Hillel said: We have not heard [this tradition] except [in the case] where she came from the harvest, and [from] the same country, as in the incident which occurred. Beis Shammai said to them: It is the same whether she came from harvesting grain, or [picking] olives, or picking grapes, or from one country to another -— the Sages mentioned the harvest only in recounting the actual incident. Beis Hillel recanted [and began] to rule like Beis Shammai.

Yevamos15: 3

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: תִּנָּשֵׂא וְתִטּוֹל כְּתֻבָּתָהּ. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: תִּנָּשֵׂא וְלֹא תִטּוֹל כְּתֻבָּתָהּ. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: הִתַּרְתֶּם עֶרְוָה חֲמוּרָה, לֹא תַתִּירוּ אֶת הַמָּמוֹן הַקַּל? אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל: מָצִינוּ שֶׁאֵין הָאַחִים נִכְנָסִים לַנַּחֲלָה עַל פִּיהָ. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: וַהֲלֹא מִסֵּפֶר כְּתֻבָּתָהּ נִלְמוֹד, שֶׁהוּא כוֹתֵב לָהּ שֶׁ,,אִם תִּנָּשְׂאִי לְאַחֵר, תִּטְּלִי מַה שֶׁכָּתוּב לִיכִי”. וְחָזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי.

Beis Shammai say: She may marry, and she receives her kesubah; [but] Beis Hillel say: She may marry, but she does not receive her kesubah. Beis Shammai said to them: You permitted the grave ervah [offense], but you will not permit the less grave money [offense]? Beis Hillel replied: We find that the brothers do not inherit the estate on her testimony. Beis Shammai replied: We can learn [this] from her kesubah document, in which he writes to her, “If you marry another you shall receive what is written to you.” Beis Hillel recanted [and began] to rule like Beis Shammai.

Suggestions