Yevamos 15:10-16:1

משנה י


ניתן לי יבם במדינת הים אמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי יבמי ואחר כך בעלי נאמנת הלכה היא ובעלה ויבמה למדינת הים אמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי יבמי ואחר כך בעלי אינה נאמנת שאין האשה נאמנת לומר מת יבמי שתנשא ולא מתה אחותי שתכנס לביתו ואין האיש נאמן לומר מת אחי שייבם אשתו ולא מתה אשתי שישא אחותה


ר' עובדיה מברטנורא


ניתן לי יבם במדינת הים
שילדה חמותה במדינת הים, והיא הלכה בחזקת שאין לה יבם


מת בעלי ואח"כ מת יבמי וכו
דתרווייהו קא שריא נפשה לשוק, נאמנת ומותרת לשוק בחזקתה הראשונה, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר


----------------------------------------
פרק טז


משנה א


האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך לא תנשא ולא תתיבם עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה היתה לה חמות אינה חוששת יצתה מלאה חוששת רבי יהושע אומר אינה חוששת


ר' עובדיה מברטנורא


האשה. לא תנשא
הואיל ובלא בנים יצא בעלה


ולא תתיבם
שמא ילדה צרתה. וא"ת תחלוץ ואח"כ תנשא לשוק ממה נפשך. תירצו בגמרא, משום דחלוצה פסולה לכהונה, ואם תחלוץ וימצא אחר כך שילדה צרתה ולד של קיימא וחליצתה אינה כלום, צריכים להכריז עליה שהיא כשרה לכהונה ולא נפסלה מחמת אותה חליצה. ומי שנמצא בשעת חליצתה ולא נמצא בשעה שהכריזו על החליצה דלאו כלום היא ולא נפסלה לכהונה על ידה כשיראה אותה נשואה אחר כך לכהן יאמר שחלוצה מותרת לכהן


היתה לה חמות
במדינת הים


אינה חוששת
שמא ניתן לה יבם. אע"ג דחיישינן לעיל שמא ילדה צרה, התם הוא דכל מה דילדה צרה בין זכר בין נקבה מפיק לה להיאך מיבם, אבל חמות דאי נמי ילדה לא זקיק לה להיאך אלא א"כ ילדה זכר, איכא למימר שמא הפילה, ואם תמצא לומר לא הפילה שמא נקבה היתה


יצתה מלאה
מעוברת


חוששת
שמא ניתן לה יבם. ואין הלכה כר' יהושע דאמר אינה חוששת


Yevamos16: 1
הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ וְצָרָתָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ ,,מֵת בַּעְלִיךְ” — לֹא תִנָּשֵׂא וְלֹא תִתְיַבֵּם, עַד שֶׁתֵּדַע שֶׁמָּא מְעֻבֶּרֶת הִיא צָרָתָהּ. הָיְתָה לָהּ חָמוֹת — אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת. יָצְתָה מְלֵאָה — חוֹשֶׁשֶׁת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת.
A woman whose husband and co-wife went overseas, and they came and said to her, “Your husband died,” may not marry or be taken in yibum until she knows if her co-wife is pregnant. [If] she had a mother-in-law, she need not concern herself. [However, if] she departed while pregnant, she must concern herself. R' Yehoshua says: She need not consider it.
Yevamos15: 10
,,נִתַּן לִי יָבָם בִּמְדִינַת הַיָּם”, אָמְרָה ,,מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת יְבָמִי”, ,,יְבָמִי וְאַחַר כָּךְ בַּעְלִי” — נֶאֱמֶנֶת. הָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ וִיבָמָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, אָמְרָה ,,מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת יְבָמִי”, ,,יְבָמִי וְאַחַר כָּךְ בַּעְלִי” — אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת; שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר ,,מֵת יְבָמִי”, שֶׁתִּנָּשֵׂא, וְלֹא ,,מֵתָה אֲחוֹתִי”, שֶׁתִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ; וְאֵין הָאִישׁ נֶאֱמָן לוֹמַר ,,מֵת אָחִי”, שֶׁיְּיַבֵּם אִשְׁתּוֹ, וְלֹא ,,מֵתָה אִשְׁתִּי”, שֶׁיִּשָּׂא אֲחוֹתָהּ.
[If a woman said,] “I was given a yavam overseas,” [and then] she added, “my husband died and then my yavam,” [or,] “my yavam [died] and then my husband” —- she is believed. [If] she and her husband and her yavan went overseas, [and] she said, “My husband died and then my yavam,” [or,] “My yavam [died] and then my husband” —- she is not believed; because a woman is not believed to say that her yavam died, so that she may marry, or that her sister died, so that she may enter his household; nor is a man believed to say that his brother died, so that he perform yibum with his wife, or that his wife died, so that he may marry her sister.