Yevamos 16:6-7

משנה ו


מעידין לאור הנר ולאור הלבנה ומשיאין על פי בת קול מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר איש פלוני בן פלוני ממקום פלוני מת הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו ושוב מעשה בצלמון באחד שאמר אני איש פלוני בן איש פלוני נשכני נחש והרי אני מת והלכו ולא הכירוהו והשיאו את אשתו


ר' עובדיה מברטנורא


ומשיאים על פי בת קול
אם שמעו קול צווחת פלוני מת


בצלמון
שם מקום


------------------------------------------
משנה ז


אמר רבי עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה מצאתי נחמיה איש בית דלי אמר לי שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא רבי יהודה בן בבא ונומיתי לו כן הדברים אמר לי אמור להם משמי אתם יודעים שהמדינה משובשת בגייסות מקובלני מרבן גמליאל הזקן שמשיאין את האשה על פי עד אחד וכשבאתי והרציתי הדברים לפני רבן גמליאל שמח לדברי ואמר מצאנו חבר לרבי יהודה בן בבא מתוך הדברים נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא רבן גמליאל הזקן נשותיהם על פי עד אחד והוחזקו להיות משיאין על פי עד אחד והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד מפי עבד מפי אשה מפי שפחה רבי אליעזר ורבי יהושע אומרים אין משיאין את האשה על פי עד אחד רבי עקיבא אומר לא על פי אשה ולא על פי עבד ולא על פי שפחה ולא על פי קרובים אמרו לו מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים וחלה אחד מהם בדרך והביאוהו בפונדק ובחזרתם אמרו לפונדקית איה חבירנו אמרה להם מת וקברתיו והשיאו את אשתו אמרו לו ולא תהא כהנת כפונדקית אמר להם לכשתהא פונדקית נאמנת הפונדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו וספר תורה שהיו בידו


ר' עובדיה מברטנורא


ונומיתי לו
אמרתי לו


כן הדברים
שכל חביריו חולקים עליו


משובשת בגייסות
ואיני יכול לילך אצליכם להעיד מה ששמעתי אלא אמור להם אתה זה העדות בשמי


ר' אליעזר ור' יהושע אומרים כו' ור"ע אומר כו
ולית הלכתא כחד מינייהו. אלא הלכה משיאים על פי אשה ועל פי קרובים חוץ מחמש נשים דתנן במתניתין, ועד מפי עד מפי אשה מפי עבד מפי שפחה כשר לעדות אשה


לא תהא כהנת כפונדקית
כלומר מיוחסת לא תהא נאמנת כפונדקית גויה, בתמיה, ואם האמינו הפונדקית גויה מסיחה לפי תומה, כל שכן שיאמינו באשה ישראלית


לכשתהא פונדקית נאמנת
כלומר שגם הפונדקית אינה נאמנת


סליק מסכת יבמות


Yevamos16: 6
מְעִידִין לְאוֹר הַנֵּר וּלְאוֹר הַלְּבָנָה, וּמַשִּׂיאִין עַל פִּי בַת קוֹל. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁעָמַד עַל רֹאשׁ הָהָר וְאָמַר ,,אִישׁ פְּלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי מֵת”. הָלְכוּ וְלֹא מָצְאוּ שָׁם אָדָם, וְהִשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְצַלְמוֹן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר ,,אֲנִי אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי, נְשָׁכַנִי נָחָשׁ וַהֲרֵי אֲנִי מֵת”, וְהָלְכוּ וְלֹא הִכִּירוּהוּ, וְהִשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ:
Witnesses may testify [even if they saw] by lamplight and moonlight, and we permit remarriage on the basis of a voice. There was [once] an incident where someone stood on a hilltop and said, “So-and-so, the son of so-and-so, from such and such a place, has died,” They went [to the hilltop] but found no one there, [yet] they permitted his wife to remarry. There was another incident at Zalmon where someone said, “I am so-and-so, the son of so-and-so. A snake has bitten me, and I am dying.” They went [there] but could not recognize him, [yet] they permitted his wife to remarry.
Yevamos16: 7
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לִנְהַרְדְּעָא לְעַבֵּר הַשָּׁנָה, מָצָאתִי נְחֶמְיָה אִישׁ בֵּית דְּלִי, אָמַר לִי: ,,שָׁמַעְתִּי שֶׁאֵין מַשִּׂיאִין אֶת הָאִשָּׁה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל פִּי עֵד אֶחָד, אֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא”. וְנוּמֵתִי לוֹ ,,כֵּן הַדְּבָרִים”. אָמַר לִי: ,,אֱמוֹר לָהֶם מִשְּׁמִי, אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהַמְּדִינָה מְשֻׁבֶּשֶׁת בִּגְיָסוֹת, מְקֻבְּלַנִי מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁמַּשִּׂיאִין אֶת הָאִשָּׁה עַל פִּי עֵד אֶחָד”. וּכְשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵיתִי הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, שָׂמַח לִדְבָרַי, וְאָמַר ,,מָצָאנוּ חָבֵר לְרַבִּי יְהוּדָה בֶן בָּבָא”. מִתּוֹךְ הַדְּבָרִים נִזְכַּר רַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁנֶּהֶרְגוּ הֲרוּגִים בְּתֵל אַרְזָא, וְהִשִּׂיא רַבָּן גַּמְלִיאֵל [הַזָּקֵן] נְשׁוֹתֵיהֶם עַל פִּי עֵד אֶחָד [וְהֻחְזְקוּ לִהְיוֹת מַשִּׂיאִין עַל פִּי עֵד אֶחָד]. וְחֻחְזְקוּ לִהְיוֹת מַשִּׂיאִין עֵד מִפִּי עֵד, מִפִּי עֶבֶד, מִפִּי אִשָּׁה, מִפִּי שִׁפְחָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמְרִים: אֵין מַשִּׂאִין אֶת הָאִשָּׁה עַל פִּי עֵד אֶחָד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא עַל פִּי אִשָּׁה [וְלֹא עַל פִּי עֶבֶד וְלֹא עַל פִּי שִׁפְחָה] וְלֹא עַל פִּי קְרוֹבִים. אָמְרוּ לוֹ: מַעֲשֶׂה בִּבְנֵי לֵוִי שֶׁהָלְכוּ לְצֹעַר עִיר הַתְּמָרִים, וְחָלָה אֶחָד מֵהֶם בַּדֶּרֶךְ, וֶהֱבִיאוּהוּ בַפֻּנְדָּק. וּבַחֲזָרָתָם אָמְרוּ לַפֻּנְדָּקִית אַיֵּה חֲבֵרֵנוּ”? אָמְרָה לָהֶם: ,,מֵת וּקְבַרְתִּיו”, וְהִשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא תְהֵא כֹהֶנֶת כַּפֻּנְדָּקִית? אָמַר לָהֶם: לִכְשֶׁתְּהֵא פֻנְדָּקִית, נֶאֱמֶנֶת — הַפֻּנְדָּקִית הוֹצִיאָה לָהֶם מַקְלוֹ וְתַרְמִילוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁהָיָה בְיָדוֹ.
R' Akiva said: When I went down to Nehardea to fix the leap year, I encountered Nechemiah of Beis Deli. He said to me, “I have heard that in Eretz Yisrael they do not permit a woman to remarry by the testimony of a single witness, except for R' Yehudah ben Bava.” I said to him: “This is correct.” He said to me: “Tell them in my name: You know that the country is in turmoil because of ravaging troops. I have a tradition from Rabban Gamliel the Elder that we permit a woman to remarry by the testimony of a single witness.” When I came and presented the matter before Rabban Gamliel, he rejoiced at my words, and said, “We have found a companion for R' Yehudah ben Bava.” As a result of the exchange, Rabban Gamliel recalled that [some] men had [once] been killed in Tel Arza, and Rabban Gamliel [the Elder] had permitted their wives to remarry on the testimony of a single witness. [It [then] became established to permit remarriage on the testimony of a single witness;] and it became established to permit remarriage on [the testimony of] one witness quoting another, and on the testimony of a slave, a woman, and a slavewoman. R' Eliezer and R' Yehoshua say: We do not permit a woman to remarry by the testimony of a single witness. R' Akiva says: Not by the testimony of a woman, [a slave, a slave-woman,] or relatives. They said to him: There was [once] an incident where some Leviim journeyed to Zoar, the city of date palms, and one of them fell ill during the journey, and they brought him to an inn. On their return [trip], they said to the woman innkeeper, “Where is our companion?” She said to them, “He died and I buried him” —- and they permitted his wife to remarry. They said to him: Shouldn't the wife of a Kohen be as [good as] a woman innkeeper? He replied: When the woman innkeeper is believed. This woman innkeeper brought out to them his staff, his baggage, and the Torah scroll in his possession.