Kesubos 3:9-4:1 - Mishna Yomit

משנה ט

האומר פתיתי את בתו של פלוני משלם בושת ופגם על פי עצמו ואינו משלם קנס האומר גנבתי וטבחתי ומכרתי משלם את הקרן על פי עצמו ואינו משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה המית שורי את פלוני או שורו של פלוני הרי זה משלם על פי עצמו המית שורי עבדו של פלוני אינו משלם על פי עצמו זה הכלל כל המשלם יתר על מה שהזיק אינו משלם על פי עצמו

ר' עובדיה מברטנורא

האומר פתיתי את בתו של פלוני
לא מבעיא האומר אנסתי שאינו פוגם אותה כל כך שאין לעז של אנוסה גדול כל כך דפשיטא דמשלם בושת ופגם על פי עצמו, אלא אפילו האומר פתיתי, דפגים לה טפי שלעז של מפותה גדול וסד"א דלא מהימנינן ליה להחזיק הלעז, קמ"ל דניחא לה לדידה להחזיק הלעז כדי להשתכר הממון

המית שורי את פלוני
והריני חייב בכופר. משלם על פי עצמו, דקסבר כופרא ממונא

עבדו של פלוני
והריני חייב שלשים סלע, פטור, דקנס נינהו, שאפילו אינו שוה סלע נותן שלשים

----------------------------
פרק ד

משנה א

נערה שנתפתתה בושתה ופגמה וקנסה של אביה והצער בתפוסה עמדה בדין עד שלא מת האב הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחין לא הספיקה לעמוד בדין עד שמת האב הרי הן של עצמה עמדה בדין עד שלא בגרה הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחין לא הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה הרי הן של עצמה רבי שמעון אומר אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה מעשה ידיה ומציאתה אף על פי שלא גבתה מת האב הרי הן של אחין

ר' עובדיה מברטנורא

נערה. והצער בתפוסה
והצער נמי לאביה באנוסה

מת האב
משעמדה בדין בנערותה, בין בגרה קודם מיתה בין לא בגרה, הרי הן של אחין, דכיון דעמדה בדין זכה בהן אב

לא הספיקה לעמוד בדין וכו
כיון דלא עמד בדין לאו ממון הוא להורישו לבניו

רבי שמעון אומר
אע"פ שעמד בדין לא הוי ממון דאב להורישו לבניו עד דמטי לידיה, דכתיב ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף, לא זכתה תורה לאב אלא משעת נתינה. ואין הלכה כרבי שמעון

מעשה ידיה
שעשתה בחיי אביה, אף על פי שלא גבתה, כגון שכר פעולה

ומציאתה
בגמרא פריך, מציאתה ממאן גביא. ומשני, הכי קאמר, מעשה ידיה כמציאתה מה מציאתה בחיי האב לאב אחר מיתת האב לעצמה, כלומר שאין האחים זוכים במה שמצאה הבת לאחר מיתת האב, כך מעשה ידיה בחיי האב לאב, וזכו בהן האחים אף על פי שלא גבתה שכר פעולתה. אבל מעשה ידיה שלאחר מיתת האב לעצמה, ואין לאחין זכות במעשי ידי הבת שעושה לאחר מיתת האב

Kesuvos3: 9

הָאוֹמֵר: ,,פִּתִּיתִי אֶת בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי” — מְשַׁלֵּם בֹּשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס. הָאוֹמֵר: ,,גָּנַבְתִּי וְטָבַחְתִּי”, ,,וּמָכַרְתִּי” — מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן עַל פִּי עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. ,,הֵמִית שׁוֹרִי אֶת פְּלוֹנִי”, אוֹ ,,שׁוֹרוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי” — הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. ,,הֵמִית שׁוֹרִי עַבְדּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי” — אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. זֶה הַכְּלָל: כָּל הַמְשַׁלֵּם יָתֵר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק — אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ.

[If] one declares: “I have seduced so-and-so’s daughter,” he must pay for disgrace and impairment by his own admission, but he does not pay the fine. [Likewise, if] one declares: “I have stolen and I have slaughtered,” [or] “and I have sold,” he must pay the principal by his own admission, but he need not pay the double payments or the fourfold or fivefold payments. [If one declares,] “My ox has killed so-and-so,” or “so-and-so’s ox,” he must pay [the due payments] by his own admission. [If one declares,] “My ox has killed so-and-so’s slave” [however], he need not pay [the fine] by his own admission. This is the general rule: Whoever must pay more than he has damaged need not pay by his own admission.

Kesuvos4: 1

נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה — בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ, וּקְנָסָהּ, שֶׁל אָבִיהָ, וְהַצַּעַר בִּתְפוּסָה. עָמְדָה בַדִּין עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב — הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב; מֵת הָאָב — הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין; לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין עַד שֶׁמֵּת הָאָב — הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ. עָמְדָה בַדִּין עַד שֶׁלֹּא בָגְרָה — הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב; מֵת הָאָב — הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין; לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין עַד שֶׁבָּגְרָה — הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הָאָב — הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ. מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבְתָה, מֵת הָאָב — הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.

[If] a maiden was seduced, [the indemnities for] her disgrace and her impairment, as well as her fine, belong to her father, as well as the [indemnity for] pain in [the case of] a violated [maiden]. [If] she went to trial before the father died, they belong to the father; [if] the father died, they belong to the brothers; [if] the father died before she went to trial, they belong to her. [If] she went to trial before she matured, they belong to the father; [if] the father died, they belong to the brothers; [if] she matured before she went to trial, they belong to her. R’ Shimon says: If she did not collect [the payments] before the father died, they belong to her. Her handiwork and anything she found, although she did not [yet] collect [it] —- [if] the father died, they belong to the brothers.

Suggestions