Kesubos 4:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב

המארס את בתו וגירשה אירסה ונתארמלה כתובתה שלו השיאה וגירשה השיאה ונתארמלה כתובתה שלה רבי יהודה אומר הראשונה של אב אמרו לו משהשיאה אין לאביה רשות בה

ר' עובדיה מברטנורא

כתובתה של אב
כתובתה שהיא גובה משני אירוסין הללו. וקסבר יש כתובה לארוסה. ובימי נערות וקטנות קאמר

כתובתה שלה
דמשהשיאה פקע רשותו, ובתר גוביינא אזלינן, וגוביינא בתר הכי הוא. ולא אזלינן בתר כתיבה לומר הואיל והראשונה נכתבה בעודה ברשות האב תיהוי דאב

הראשונה של אב
דקסבר ר' יהודה בתר כתיבה אזלינן, והואיל וכתובה ראשונה נכתבה לפי הנשואין בעוד שהבת ברשות האב, הויא דאב. ואין הלכה כר' יהודה

----------------------------------
משנה ג

הגיורת שנתגיירה בתה עמה וזנתה הרי זו בחנק אין לה לא פתח בית האב ולא מאה סלע היתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה הרי זו בסקילה אין לה לא פתח בית האב ולא מאה סלע היתה הורתה ולידתה בקדושה הרי היא כבת ישראל לכל דבר יש לה אב ואין לה פתח בית האב יש לה פתח בית האב ואין לה אב הרי זו בסקילה לא נאמר פתח בית אביה אלא למצוה

ר' עובדיה מברטנורא

וזנתה
מן האירוסין והיא נערה

הרי זו בחנק
ואפילו נתגיירה פחותה מבת ג' שנים דבחזקת בתולה היא. דכי כתיבא סקילה בנערה מאורסה בבת ישראל כתיב, דכתיב כי עשתה נבלה בישראל

ולא מאה סלע
אם נמצא הבעל שקרן. דכולה פרשה בישראל כתיבא

ולידתה בקדושה הרי זו בסקילה
דאמר קרא וסקלוה באבנים ומתה, שאין צריך לומר ומתה אלא לרבות הורתה שלא בקדושה. ומיהו לקנס לא מרבינן לה, דלמיתה נתרבית ולא לקנס

יש לה אב
בישראלית קמיירי

ואין לה פתח בית אב
כגון שאין לאב בית

Kesuvos4: 2

הַמְאָרֵס אֶת בִּתּוֹ, וְגֵרְשָׁהּ, אֵרְסָהּ, וְנִתְאַרְמְלָה — כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלּוֹ. הִשִּׂיאָהּ, וְגֵרְשָׁהּ, הִשִּׂיאָהּ, וְנִתְאַרְמְלָה — כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלָּהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל אָב. אָמְרוּ לוֹ: מִשֶּׁהִשִּׂיאָהּ — אֵין לְאָבִיהָ רְשׁוּת בָּהּ.

[If] a maiden was seduced, [the indemnities for] her disgrace and her impairment, as well as her fine, belong to her father, as well as the [indemnity for] pain in [the case of] a violated [maiden]. [If] she went to trial before the father died, they belong to the father; [if] the father died, they belong to the brothers; [if] the father died before she went to trial, they belong to her. [If] she went to trial before she matured, they belong to the father; [if] the father died, they belong to the brothers; [if] she matured before she went to trial, they belong to her. R’ Shimon says: If she did not collect [the payments] before the father died, they belong to her. Her handiwork and anything she found, although she did not [yet] collect [it] —- [if] the father died, they belong to the brothers.

Kesuvos4: 3

הַגִּיּוֹרֶת, שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בִתָּהּ עִמָּהּ, וְזִנְּתָה — הֲרֵי זוֹ בְּחֶנֶק. אֵין לָהּ לֹא פֶתַח בֵּית הָאָב, וְלֹא מֵאָה סֶלַע. הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה — הֲרֵי זוֹ בִּסְקִילָה. אֵין לָהּ לֹא פֶתַח בֵּית הָאָב, וְלֹא מֵאָה סֶלַע. הָיְתָה הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה — הֲרֵי הִיא כְבַת יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר. יֶשׁ לָהּ אָב, וְאֵין לָהּ פֶּתַח בֵּית הָאָב; יֶשׁ לָהּ פֶּתַח בֵּית הָאָב, וְאֵין לָהּ אָב — הֲרֵי זוֹ בִּסְקִילָה; לֹא נֶאֱמַר ,,פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ” אֶלָּא לְמִצְוָה.

A female proselyte, whose daughter converted with her and [subsequently] committed adultery —- [the latter] is liable to strangling. Neither [the requirement to take her to] the door of the father’s house applies to her, nor the one hundred sela. [Even if] her conception had not been in holiness, but her birth [had been] in holiness, she is liable to stoning. Neither [the requirement to take her to] the door of the father’s house applies to her, nor the one hundred sela. [If both] her conception and her birth were in holiness, she is like a daughter of Israel in all respects. [If] she has a father, but she has no door of the father’s house; [or if] she has a door of the father’s house, but she has no father, she is [nevertheless] liable to stoning; the door of her father’s house was intended only as a precept.

Suggestions