Kesubos 5:2-3

משנה ב

נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל לפרנס את עצמה וכשם שנותנין לאשה כך נותנין לאיש לפרנס את עצמו ולאלמנה שלשים יום הגיע זמן ולא נשאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה רבי טרפון אומר נותנין לה הכל תרומה רבי עקיבא אומר מחצה חולין ומחצה תרומה

ר' עובדיה מברטנורא

נותנין לבתולה זמן לכנסה לחופה מיום שתבעה הבעל לאחר שקידשה להזהירה על עסקי חופה להכין תכשיטיה

לפרנס עצמה בתכשיטיה י"ב חודש, דכתיב תשב הנערה אתנו ימים, ומאי ימים, שנה, דכתיב ימים תהיה גאולתו

לפרנס עצמו בצרכי סעודה וחופה

ולאלמנה שלשים יום שאינה טורחת כ"כ בתכשיטיה שכבר יש בידה

ולא נשאו שהבעלים מעכבים. ואיידי דתנא רישא בדידהי תנא סיפא נמי בדידהי

ואוכלת בתרומה ואם כהן הוא והיא ישראלית שמשעה שקידשה אוכלת בתרומה מן התורה, דכתיב וכהן כי יקנה נפש קנין כספו, והאי קנין כספו הוא, אלא דרבנן גזור על בת ישראל המאורסת לכהן שלא תאכל בתרומה גזירה שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחותיה, וכשהגיע הזמן ולא נישאת שאוכלת משלו אינה אוכלת בבית אביה אלא בעלה כהן מייחד לה מקום ומאכילה שם וליכא למגזר תו שמא תשקה מכוס של תרומה לאחיה ולאחיותיה

נותנים לה הכל תרומה אם ירצה. וכשיגיעו ימי טומאתה תמכרנה ותקח חולין

ר' עקיבא אומר מחצה חולין לאכול בימי טומאתה

------------------------------------ משנה ג

היבם אינו מאכיל בתרומה עשתה ששה חדשים בפני הבעל וששה חדשים בפני היבם ואפילו כולן בפני הבעל חסר יום אחד בפני היבם או כולן בפני היבם חסר יום אחד בפני הבעל אינה אוכלת בתרומה זו משנה ראשונה בית דין של אחריהן אמרו אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה

ר' עובדיה מברטנורא

היבם אינו מאכיל בתרומה בעודה שומרת יבם, דכתיב וכהן כי יקנה נפש קנין כספו, והאי קנין אחיו הוא

עשתה ששה חדשים בפני הבעל מהנך י"ב חודש הקבועים לה משתבעה הבעל

או אפילו כולן בפני הבעל ואחד בפני היבם אף על גב דרובא בפני הבעל, סוף סוף לא נתחייב במזונותיה בחייו. והוא הדין נמי אם נתחייב בחייו לא אכלה משמת, דקנין כספו פקע, אלא דאי כולם בפני הבעל הוא אכלה מיהא בחייו

או כולן בפני היבם ואצ"ל אם היו כולן בפני היבם

זו משנה ראשונה דמשהגיע זמן אוכלת בתרומה

אין האשה אוכלת דחיישינן שמא ימצא בה מום ונמצאת זרה למפרע שהיה מקחו מקח טעות. ולמשנה ראשונה שמא ימצא בה מום לא חיישינן, וליכא למיחש נמי שמא תשקה לאחיה ולאחיותיה דהא מייחד לה דוכתא, הילכך שרי לה לאכול בתרומה משהגיע זמן