משנה ו
שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים מתה מה יעשו בכתובתה ובנכסים הנכנסין והיוצאין עמה בית שמאי אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן וכתובה בחזקת יורשי הבעל נכסים הנכנסים והיוצאים עמה בחזקת יורשי האב
ר' עובדיה מברטנורא
שנפלו לה נכסים מבית אביה, בעודה שומרת יבם
מה יעשו בכתובתה מנה ומאתים ותוספת ונדוניא שהכניסה לו וקיבל עליו אחריות
ובנכסים הנכנסין והיוצאין נכסי מלוג, שכשהיא נכנסת נכנסים עמה וכשיוצאת מבעלה יוצאים עמה
בית שמאי אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב דספק נשואה ליבם היא וזוכה בחצי ירושתה מספק
נכסים בחזקתן נכסי צאן ברזל בחזקתן. ולא אתפרש בחזקת מי, אי בחזקת יורשי הבעל הואיל ואחריותן עליו, אי בחזקת יורשי האשה שהיו שלה. ובפ"ד מיבמות תמצא המשנה הזאת
------------------------------- משנה ז
הניח אחיו מעות ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות פירות התלושין מן הקרקע ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות המחוברין בקרקע אמר רבי מאיר שמין אותן כמה הן יפין בפירות וכמה הן יפין בלא פירות והמותר ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות וחכמים אומרים פירות המחוברים בקרקע שלו התלושין מן הקרקע כל הקודם זכה בהן קדם הוא זכה קדמה היא ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון
ר' עובדיה מברטנורא
ילקח בהן קרקע לפי שכתובתה על נכסי בעלה הראשון, לפיכך נכסי המת אחראין לכתובתה אלא שהיבם אוכל פירות אם מיבם אותה, וסבר מטלטלי משתעבדי לכתובה
שמין אותם דכל מה שגדל ברשות המת אחראין לכתובה
וחכמים אומרים פירות המחוברים לקרקע שלו בגמרא פריך, והא כל נכסיו אחראין וערבאין לכתובה, ומשני, תני שלה
כל הקודם זכה קסברי, מטלטלי לכתובה לא משתעבדי אא"כ תפסה. ומחיים דבעל בעינן תפיסה. והוא הדין נמי דפליגי אכספים, דמאי שנא כספים מפירות תלושין. והלכה כחכמים
הרי היא כאשתו שמגרשה בגט, ומחזירה. ולא אמרינן ויבמה אמר רחמנא ועדיין יבומין ראשונים עליה ולא תסגי לה בגט. והכי נמי כשגירשה הוה אמינא מצוה דרמיא רחמנא עליה הא קעבדה, ותיקו עליה באיסור אשת אח ולא מצי להחזירה, קמ"ל דאמר רחמנא ולקחה לו לאשה, כיון שלקחה הרי היא כאשתו