Nazir 6:8-9 - Mishna Yomit

משנה ח

רבן שמעון בן גמליאל אומר הביא שלש בהמות ולא פירש הראויה לחטאת תקרב חטאת לעולה תקרב עולה לשלמים תקרב שלמים היה נוטל שער ראש נזרו ומשלח תחת הדוד ואם גילח במדינה היה משלח תחת הדוד במה דברים אמורים בתגלחת הטהרה אבל בתגלחת הטומאה לא היה משלח תחת הדוד רבי מאיר אומר הכל משלחין תחת הדוד חוץ מן הטמא שבמדינה בלבד

ר' עובדיה מברטנורא

ולא פירש
אע"ג דכל הקרבנות צריך שיקראו להם הבעלים שם, הכא לא צריך, דמכי אמר אלו לנזירותי הוי כאילו קרא שם לכל אחד ואחד, דכבשה אינה ראויה אלא לחטאת, וכבש לעולה, ואיל לשלמים

ומשלח תחת הדוד
שמבשלים בו זבח השלמים

היה מגלח במדינה
בירושלים. ואע"ג דכתיב פתח אהל מועד, לאו דוקא, אלא ללמד שאינו מגלח עד שיהיה פתח אהל מועד פתוח

לא היה משלח תחת הדוד
דכתיב ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש, מי שאינו מחוסר אלא לקיחה ונתינה, יצא זה שמחוסר לקיחה והבאה ונתינה תחת הדוד

במה דברים אמורים
שבמקדש נוטל שער ומשלח תחת הדוד, בתגלחת טהרה

אבל בתגלחת טומאה
אפילו גלח במקדש, אינו נוטל שער ומשלח תחת הדוד של אשם וחטאת העוף, דלא כתיב נתינת שער תחת הדוד אלא בנזיר טהור

הכל משלחין
טהור במקדש ובמדינה, וטמא במקדש. חוץ מטמא שגלח במדינה, מפני ששערו נקבר. ופסק ההלכה, שאין משלח תחת הדוד אלא נזיר טהור שגלח פתח אהל מועד שנעשה כמצותו. ואם שילח תחת הדוד של חטאת, יצא. לא נאמר אשר תחת זבח השלמים, אלא למצוה

----------------------------
משנה ט

היה מבשל את השלמים או שלקן הכהן נוטל את הזרוע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחת ונותן על כפי הנזיר ומניפן ואחר כך הותר הנזיר לשתות יין ולהטמא למתים רבי שמעון אומר כיון שנזרק עליו אחד מן הדמים הותר הנזיר לשתות ביין ולהטמא למתים

ר' עובדיה מברטנורא

ואח"כ הותר הנזיר לשתות יין
דכתיב ואחר ישתה הנזיר יין, אחר המעשים כולם

ר"ש אומר כו
כתיב הכא ואחר ישתה הנזיר יין, וכתיב התם אחר התגלחו את נזרו, מה להלן אחר מעשה יחידי, אף כאן אחר מעשה יחידי, הא למדת שכיון שנזרק עליו אחד מן הדמים מותר לשתות יין ולהטמא למתים. וכן הלכה

Nazir6: 8

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר : הֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת וְלֹא פֵרַשׁ, הָרְאוּיָה לַחַטָּאת — תִּקְרַב חַטָּאת, לָעוֹלָה — תִּקְרַב עוֹלָה, לַשְּׁלָמִים — תִּקְרַב שְׁלָמִים. הָיָה נוֹטֵל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. וְאִם גִלַּח בַּמְּדִינָה — הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּתִגְלַחַת הַטָּהֳרָה, אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטֻּמְאָה — לֹא הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַכֹּל מְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד, חוּץ מִן הַטָּמֵא שֶׁבַּמְּדִינָה בִלְבָד.

Rabban Shimon ben Gamliel says: [If] he brought [the] three animals and did not specify —- the one fit for the sin-offering is offered as a sin-offering, [the one fit] for the burnt-offering is offered as a burnt-offering, [and the one fit] for the peace-offering is offered as a peace-offering. He would take the hair from his head of nezirus and cast it under the pot. If he shaved [his head] in the provinces, he would cast it under the pot. In regard to what was this said? In regard to the head-shaving in taharah. But for the head-shaving in tumah, he did not cast [his hair] under the pot. R’ Meir says: All [nezirim] cast [their hair] under the pot except for one who was tamei [who shaved] in the provinces.

Nazir6: 9

הָיָה מְבַשֵּׁל אֶת הַשְּׁלָמִים אוֹ שׁוֹלְקָן, הַכֹּהֵן נוֹטֵל אֶת הַזְּרוֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל, וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל, וּרְקִיק מַצָּה אֶחָד, וְנוֹתֵן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר וּמְנִיפָן, וְאַחַר כָּךְ הֻתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְהִטַּמֵּא לַמֵּתִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים — הֻתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת בַּיַּיִן וּלְהִטַּמֵּא לַמֵּתִים.

He cooked the peace-offering or overcooked it. The Kohen [then] takes the cooked foreleg of the ram, and one unleavened loaf from the basket, and one unleavened wafer, and places [them] on the palms of the nazir and waves them. After this the nazir becomes permitted to drink wine and to become tamei by the dead. R’ Shimon says: Once one of the bloods was thrown for him, the nazir becomes permitted to drink wine and to become tamei from the dead.

Suggestions