Baba Kama 4:4-5

משנה ד

שור של פיקח שנגח לשור חירש שוטה וקטן, חייב; ושור חירש שוטה וקטן שנגח לשור של פיקח, פטור. שור חירש שוטה וקטן שנגחו מעמידין להן אפטרופין, ומעידין עליהן בפני אפטרופין. נתפקח החירש, נשתפה השוטה, הגדיל הקטן חזר לתומתו, דברי רבי מאיר; רבי יוסי אומר, הרי הוא כחזקתו. שור האצטדין, אינו חייב מיתה שנאמר כי ייגח לא שיגיחוהו

ר' עובדיה מברטנורא

ושל חרש שוטה וקטן שנגח שור של פקח פטור שאין מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו, דמטלטלי הוא, ואמרינן בפ"ק שוה כסף מלמד שאין ב"ד נזקקים אלא לנכסים שיש להן אחריות, ואוקימנא ביתמי

מעמידין להן אפוטרופוס וכו אם הוחזקו נגחנים, מעמידין להם אפוטרופוס ולא לשלם חצי נזק אלא לשווייה מועד. דכי הדר נגח משלם מן העליה ויגבו הנזק מקרקע של יתומים

חוזר לתמותו דקסבר מועד שיצא מרשות בעליו ונכנס לרשות בעלים אחרים חוזר לתמותו. דרשות משונה משנה את דין התראתו

שור האצטדין שמיוחד לנגיחות, ומלמדין אותו לכך

-------------------------------------- משנה ה

שור שנגח את האדם, ומת מועד, משלם את הכופר; ותם, פטור מן הכופר. זה וזה, חייבין מיתה. וכן בבן או בבת. נגח עבד או אמה נותן שלושים סלע, בין שהוא יפה מאה מנה בין שאינו יפה אלא דינר זהב

ר' עובדיה מברטנורא

מועד משלם כופר ואע"ג דבקמא דנגח קטלינן ליה, אשכחינן מועד, כגון שהרג שלשה נכרים. אי נמי, שהרג שלשה ישראל טריפה. דאטריפה לא קטלינן ליה, דגברא קטילא קטיל. אי נמי, דקטיל וערק לאגמא לאחר שהעידו בו

וכן בבן וכן בבת תינוק ותינוקת. חייב עליהן סקילה וכופר כגדולים