משנה ה
החופר בור ברשות היחיד ופתחו לרשות הרבים או ברשות הרבים ופתחו לרשות היחיד ברשות היחיד ופתחו לרשות היחיד אחר חייב החופר בור ברשות הרבים ונפל לתוכו שור או חמור ומת חייב אחד החופר בור שיח ומערה חריצין ונעיצין חייב אם כן למה נאמר בור מה בור שיש בו כדי להמית עשרה טפחים אף כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בו חייב
ר' עובדיה מברטנורא
ברשות היחיד ופתחו לרשות היחיד אחרת אע"ג דאין כאן צד רה"ר, חייב. ובלבד אם הפקיר רשותו אותה שפי הבור לתוכה
אחד החופר בור הוא עשוי עגול
שיח ארוך וקצר
מערה מרובעת ומכוסה בקירוי, אלא שיש לה פה
חריצין רחבים ומרובעים כמערה, אלא שאינן מקורין
נעיצין קצרין מלמטה ורחבים מלמעלה
מה בור שיש בו כדי להמית י' טפחים דסתם בור הוא גבוה עשרה טפחים
----------------------- משנה ו
בור של שני שותפין עבר עליו הראשון ולא כסהו והשני ולא כסהו השני חייב כסהו הראשון ובא השני ומצאו מגולה ולא כסהו השני חייב כסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור לא כסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת חייב נפל לפניו מקול הכרייה חייב לאחריו מקול הכרייה פטור נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו חמור וכליו ונתקרעו חייב על הבהמה ופטור על הכלים נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן חייב בן או בת עבד או אמה פטור
ר' עובדיה מברטנורא
השני חייב והוא שמסר לו ראשון לשני כשהלך כסוי הבור לכסותו ולא כסהו השני
כסהו כראוי ונפל לתוכו כגון שהתליע הכסוי
נפל לפניו מקול הכריה חייב שהיה חופר בבור ושמע השור קול פטיש ונבעת ונפל בבור ומת, חייב. ואף על גב דכיון דמשום גרמא דקול הכריה נפל הוה לן למימר דאסתלק חיובא דבור מיניה ורמיא אפשיעותא דקול הכריה וההוא גרמא בעלמא ופטור, אפילו הכי חייב הואיל ובתוך הבור נמצא הנזק
לאחריו מקול הכריה פטור אם נכשל השור מקול הכריה על שפת הבור ונפל לאחריו חוץ לבור ומת, פטור. שהרי לא נמצא הנזק בבור, וקול הכרייה גרמא בעלמא הוא ופטור
ונשתברו, ונתקרעו בכלי שור שייך שבירה, העול והמחרישה. בכלי חמור שייך קריעה, חבילת בגדים ומרדעת שעל גביו
ופטור על הכלים דכתיב ונפל שמה שור או חמור, שור ולא אדם, חמור ולא כלים
שור חרש שוטה וקטן חייב שור שהוא חרש ושהוא שוטה ושהוא קטן, חייב עליו אם נפל לבור. אבל שור שהוא פקח אינו חייב עליו, דאיבעי ליה לעיוני ומיזל