Baba Kama 9:6-7

משנה ו


נתן לו את הקרן ולא נתן לו את החומש מחל לו על הקרן ולא מחל לו על החומש מחל לו על זה ועל זה חוץ מפחות משוה פרוטה בקרן אינו צריך לילך אחריו נתן לו את החומש ולא נתן לו את הקרן מחל לו על החומש ולא מחל לו על הקרן מחל לו על זה ועל זה חוץ משוה פרוטה בקרן צריך לילך אחריו


ר' עובדיה מברטנורא


חוץ מפחות משוה פרוטה וכו
ולא חיישינן שמא יתיקר וישוב על שוה פרוטה, ואפילו הגזל בעין אינו צריך להוליכו אחריו


----------------------------------
משנה ז


נתן לו את הקרן ונשבע לו על החומש ה"ז משלם חומש על חומש עד שיתמעט הקרן פחות משוה פרוטה וכן בפקדון שנאמר בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבידה וכחש בה ונשבע על שקר הרי זה משלם קרן וחומש ואשם היכן פקדוני אמר לו אבד משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שאכלו משלם קרן הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם


ר' עובדיה מברטנורא


ונשבע לו על החומש
שבועה שניה, שנתנו לו, והודה שלא נתנו


הרי זה משלם חומש על חומש
חומשו של חומש, דחומש ראשון נעשה קרן


עד שיתמעט וכו
שאם חזר ונתן לו חומש ראשון ונשבע על השני והודה, משלם חומשו וחומשו של חומש שני, וכן לעולם. שנאמר וחמישיתיו יוסף עליו, התורה ריבתה חמישיות הרבה לקרן אחד


תשומת יד
הלואה


עשק את עמיתו
שכר שכיר


משלם קרן
דאין חומש ואשם אלא אם כן הודה. דכתיב בגזל הגר בפרשת נשא, והתודה


Bava Kama9: 6
נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן, וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַחֹמֶשׁ; מָחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן, וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַחֹמֶשׁ; מָחַל לוֹ עַל זֶה וְעַל זֶה — חוּץ מִפָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה בַקֶּרֶן — אֵינוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו.  נָתַן לוֹ אֶת הַחֹמֶשׁ, וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן; מָחַל לוֹ עַל הַחֹמֶשׁ, וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן; מָחַל לוֹ עַל זֶה וְעַל זֶה חוּץ מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה בַקֶּרֶן — צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו.
[If] he paid him the principal, but did not pay him the fifth; [if] he forgave him the principal, but did not forgive him the fifth; [or] if he forgave him for both —- save less than the worth of a perutah of the principal —- he need not pursue him.  [If] he paid him the fifth, but did not pay him the principal; [if] he forgave him the fifth, but did not forgive him the principal; [or it] he forgave him for both save the worth of a perutah of the principal —- he must pursue him.
Bava Kama9: 7
נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן וְנִשְׁבַּע לוֹ עַל הַחֹמֶשׁ, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ עַל חֹמֶשׁ עַד שֶׁיִּתְמַעֵט הַקֶּרֶן פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה. וְכֵן בְּפִקָּדוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ”...בְּפִקָּדוֹן אוֹ־בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת־עֲמִיתוֹ. אוֹ־מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל־שָׁקֶר” — הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם.  ”הֵיכָן פִּקְדוֹנִי?” אָמַר לוֹ: ”אָבַד.” ”מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי,” וְאָמַר: ”אָמֵן,” וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ — מְשַׁלֵּם קֶרֶן. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם.
[If] he paid him the principal and swore to him concerning the fifth, he pays a fifth upon the fifth until the principal dwindles to less than the worth of a perutah. The same applies to a deposit, as it is said (Leviticus 5:21 ff.): ... concerning a deposit, or a loan, or a robbery, or [if] he oppressed another, or found a lost article, and lied about it and swore falsely —- this one pays the principal, a fifth, and a guilt-offering.  “Where is my deposit?” He said to him: “It is lost.” “I adjure you,” and he said: “Amen,” and witnesses testify against him that he ate it —- he pays the principal. [If] he confessed himself, he pays the principal, a fifth, and a guilt-offering.