Baba Kama 9:10-11

משנה י


האומר לבנו קונם אי אתה נהנה משלי אם מת יירשנו בחייו ובמותו אם מת לא יירשנו ויחזיר לבניו או לאחיו ואם אין לו לוה ובעלי חוב באים ונפרעים


ר' עובדיה מברטנורא


ואם אין לו
מה יאכל. לוה ואוכל. ובעלי חוב באים ונפרעים מן הירושה את חלקו. ולא חשיבא הנאה מה שפורע חובו באותם מעות, דהא תנן בנדרים המודר הנאה מחבירו פורע לו חובו


---------------------------
משנה יא


הגוזל את הגר ונשבע לו ומת הרי זה משלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח שנאמר ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו האשם המושב לה' לכהן מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו היה מעלה את הכסף ואת האשם ומת הכסף ינתן לבניו והאשם ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה


ר' עובדיה מברטנורא


שנאמר ואם אין לאיש גואל
ואין לך אדם בישראל שאין לו גואלים למעלה עד יעקב אבינו. אלא זה הגר שמת ואין לו יורשין


ומת
הגזלן


הכסף ינתן לבניו
של גזלן. שכבר זכה בהן ממיתת הגר, אלא דהשבה בעי למעבד כי היכי דתהוי ליה כפרה אשבועתיה, והשתא תו ליכא כפרה כיון דמית ליה

והאשם ירעה

כדין אשם שמתו בעליו, דקיי"ל כל שבחטאת מתה באשם רועה


עד שיסתאב
עד שיפול בו מום


ויפלו דמיו לנדבה
לקיץ המזבח לקנות מהם עולות


Bava Kama9: 10
הָאוֹמֵר לִבְנוֹ: ”קוֹנָם, אִי אַתָּה נֶהֱנֶה מִשֶּׁלִּי,” אִם מֵת, יִירָשֶׁנּוּ. בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, אִם מֵת, לֹא יִירָשֶׁנּוּ, וְיַחֲזִיר לְבָנָיו אוֹ לְאֶחָיו. וְאִם אֵין לוֹ, לֹוֶה, וּבַעֲלֵי חוֹב בָּאִים וְנִפְרָעִים.
[If] one says to his son, “Konam, if you benefit from what is mine,” and he dies, he inherits him. [But if he said it should apply] during his lifetime and after his death, and he dies, he does not inherit him, and he must return [it] to his sons or to his brothers. If he does not have, he may borrow, and the creditors come and receive payment.
Bava Kama9: 11
הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, וּמֵת, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ”וְאִם־אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן, מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר־בּוֹ עָלָיו”.  הָיָה מַעֲלֶה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וּמֵת, הַכֶּסֶף יִנָּתֵן לְבָנָיו, וְהָאָשָׁם יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב; וְיִמָּכֵר, וְיִפְּלוּ דָמָיו לִנְדָבָה.
[If] one robs a proselyte and swears to him, and he dies, he pays the principal and a fifth to the Kohanim and a guilt-offering to the Altar, as it is said (Numbers 5:8): But if the man has no kinsman to whom to return [the restitution for] the guilt, [the resti-tution for] the guilt which is returned to HASHEM [goes] to the Kohen, besides the ram of the atonements, with which he shall atone for him.  [If] he was bringing up the money and the guilt-offering, and he died, the money shall be given to his sons, and the guilt-offering shall graze until it develops a blemish; it is then sold, and its money is placed in the donative-offering [chest].