Baba Kama 10:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב

נטלו מוכסין את חמורו ונתנו לו חמור אחר גזלו לסטים את כסותו ונתנו לו כסות אחרת הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתיאשין מהן המציל מן הנהר או מן הגייס או מן הלסטים אם נתיאשו הבעלים הרי אלו שלו וכן נחיל של דבורים אם נתיאשו הבעלים הרי אלו שלו אמר ר' יוחנן בן ברוקה נאמנת אשה או קטן לומר מכאן יצא נחיל זה ומהלך בתוך שדה חבירו להציל את נחילו ואם הזיק משלם מה שהזיק אבל לא יקוץ את סוכו על מנת ליתן את הדמים רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר אף קוצץ ונותן את הדמים

ר' עובדיה מברטנורא

הרי אלו שלו
דמסתמא נתיאשו הבעלים מיד, וקננהו היאך ביאוש ושינוי רשות

אם נתיאשו הבעלים
דשמעינהו דאייאש, דאמרי ווי לחסרון כיס. אבל סתמא לא. ורישא דנטלו לסטים את כסותו דמשמע דמסתמא מתייאשו, מיירי בלסטים ישראל, דכיון דדייני ישראל אמרי הבא עדים הבא ראיה, מכי נטלו לו לסטים מייאש. וסיפא בלסטים נכרים, שדייני נכרים דנין בגאוה ובזרוע ובאומדן דעת בלא עדים ולא ראיה, והנגזל מהם לא מייאש. ומשום הכי אי שמעינהו דאייאוש אין, אבל סתמא לא

נחיל של דבורים
קיבוץ שנקבצים עם המלך שלהם

לא יקוץ את השוכה
נתישבו דבורים שלו על שוכת חבירו, וירא ליטלן אחד אחד שלא יברחו, לא יקוץ את השוכה כולה ואפילו על מנת ליתן את הדמים

רבי ישמעאל כו
ואין הלכה כר' ישמעאל

--------------------------
משנה ג

המכיר כליו וספריו ביד אחר ויצא לו שם גניבה בעיר ישבע לו לוקח כמה נתן ויטול ואם לאו לא כל הימנו שאני אומר מכרן לאחר ולקחן זה הימנו

ר' עובדיה מברטנורא

המכיר כליו וספריו וכו
מתניתין באדם שאינו עשוי למכור כליו, דכיון דיצא לו שם גניבה בעיר. ואיכא סהדי שאלו הכלים והספרים שלו היו, לא חיישינן דלמא איהו זבנינהו

ישבע לוקח כמה נתן ויטול
ויחזיר לו כליו. ולפני יאוש קמיירי

Bava Kama10: 2

נָטְלוּ מוֹכְסִין אֶת חֲמוֹרוֹ וְנָתְנוּ לוֹ חֲמוֹר אַחֵר, גָּזְלוּ לִסְטִים אֶת כְּסוּתוֹ וְנָתְנוּ לוֹ כְסוּת אַחֶרֶת, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַבְּעָלִים מִתְיָאֲשִׁין מֵהֶן. הַמַּצִּיל מִן הַנָּהָר, אוֹ מִן הַגַּיִס, אוֹ מִן הַלִּסְטִים — אִם נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. וְכֵן, נְחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים — אִם נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה: נֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה אוֹ קָטֹן לוֹמַר: ”מִכָּאן יָצָא נְחִיל זֶה.” וּמְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ לְהַצִּיל אֶת נְחִילוֹ. וְאִם הִזִּיק, מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיק; אֲבָל לֹא יָקֹץ אֶת סוֹכוֹ עַל מְנָת לִתֵּן אֶת הַדָּמִים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אַף קוֹצֵץ וְנוֹתֵן אֶת הַדָּמִים.

[If] the customs collectors took his donkey and gave him another donkey, [or if] robbers stole his clothing and gave him other clothing, they are his, since the owners despair of them. One who rescues from a river, from a troop, or from robbers —- if the owners have despaired [of them], they are his. Likewise, a swarm of bees —- if the owners have despaired [of them], they are his. Said R' Yochanan ben Berokah: A woman or a minor is believed to say: “This swarm came out of here.” And one may go into another's field to save his swarm. If he inflicted damage, he must pay for what he damaged; but he may not cut off his branch with the intention of making restitution. R' Yishmael the son of R' Yochanan ben Berokah says: He may even cut [it] off and make restitution.

Bava Kama10: 3

הַמַּכִּיר כֵּלָיו וּסְפָרָיו בְּיַד אַחֵר, וְיָצָא לוֹ שֵׁם גְּנֵבָה בָעִיר, יִשָּׁבַע לוֹ לוֹקֵחַ כַּמָּה נָתַן, וְיִטֹּל. וְאִם לַאו, לֹא כָל הֵימֶנּוּ, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: מְכָרָן לְאַחֵר וּלְקָחָן זֶה הֵימֶנּוּ.

[If] one recognizes his utensils or his books in another's possession, and a report of theft had gone forth in the city concerning him, the purchaser must swear how much he paid, and he receives [it]. Otherwise, it does not avail him, for I say: He sold them to another, and this one purchased them from him.

Suggestions