Baba Kama 10:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד

זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש נסדקה חבית של דבש ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכו אין לו אלא שכרו ואם אמר אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו שטף נהר חמורו וחמור חבירו שלו יפה מנה ושל חבירו מאתים הניח זה את שלו והציל את של חבירו אין לו אלא שכרו ואם אמר לו אני אציל את שלך ואתה נותן לי את שלי חייב ליתן לו

ר' עובדיה מברטנורא

אין לו אלא שכרו
שכר כלי ושכר פעולה

שטף נהר חמורו
צריכא למיתני תרי בבי דמתניתין. דאי תנא רישא הוה אמינא התם הוא דכי פריש יהיב ליה דמי כולה משום דבידים קא פסיד, ששפך את יינו בידים בשבילו, אבל סיפא דממילא, אימא אין לו אלא שכרו, ואי אשמועינן סיפא, הכא הוא דבסתמא אין לו אלא שכרו משום דממילא, אבל התם דבידים, אימא אפילו בסתמא יהיב ליה דמי כולה. צריכא

--------------------------------
משנה ה

הגוזל שדה מחבירו ונטלוהו מסיקין אם מכת מדינה היא אומר לו הרי שלך לפניך ואם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה אחר שטפה נהר אומר לו הרי שלך לפניך

ר' עובדיה מברטנורא

נטלוה מסיקין
אנסים גזלוה מן הגזלן. תרגום צלצל, סקאה. שהארבה גזלן הוא, שאוכל בשדות אחרים

אם מכת מדינה היא
שאנסו קרקע של אחרים עם זו

Bava Kama10: 4

זֶה בָא בְחָבִיתוֹ שֶׁל יַיִן, וְזֶה בָא בְכַדּוֹ שֶׁל דְּבַשׁ, נִסְדְּקָה חָבִית שֶׁל דְּבַשׁ, וְשָׁפַךְ זֶה אֶת יֵינוֹ וְהִצִּיל אֶת הַדְּבַשׁ לְתוֹכוֹ, אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ. וְאִם אָמַר: ”אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ, וְאַתָּה נוֹתֵן לִי דְמֵי שֶׁלִּי,” חַיָּב לִתֵּן לוֹ. שָׁטַף נָהָר חֲמוֹרוֹ וַחֲמוֹר חֲבֵרוֹ — שֶׁלּוֹ יָפֶה מָנֶה, וְשֶׁל חֲבֵרוֹ מָאתַיִם — הִנִּיחַ זֶה אֶת שֶׁלּוֹ וְהִצִּיל אֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ, אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ. וְאִם אָמַר לוֹ: ”אֲנִי אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ, וְאַתָּה נוֹתֵן לִי אֶת שֶׁלִּי,” חַיָּב לִתֵּן לוֹ.

[If] this one came with his barrel of wine, and this one came with his jug of honey, [and] the jug of honey cracked, and this one spilled out his wine and saved the honey in it, he is entitled only to his wage. But if he said: “I will save yours, and you pay me for mine,” he is obligated to pay him. [If] a river swept away his donkey and another's donkey —- his being worth a hun-dred [zuz], and the other's, two hundred —- [and] he left his and saved the other's, he is entitled only to his wage. But [if] he said to him: `I will save yours, and you pay me for mine,' he is obligated to pay him.

Bava Kama10: 5

הַגּוֹזֵל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ, וּנְטָלוּהָ מְסִיקִין — אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא, אוֹמֵר לוֹ: ”הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ”; וְאִם מֵחֲמַת הַגַּזְלָן, חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה אַחֵר. שְׁטָפָהּ נָהָר, אוֹמֵר לוֹ: ”הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ”.

One who robs another of his field, and tyrants take it —- if it is a plague of the province, he may say to him: “Here is your property before you;” but if it is because of the robber, he must provide him [with] another field. [If] a river inundated it, he may say to him: “Here is your property before you.”

Suggestions