Baba Metzia 1:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד

ראה את המציאה ונפל עליה ובא אחר והחזיק בה זה שהחזיק בה זכה בה ראה אותן רצין אחר מציאה אחר צבי שבור אחר גוזלות שלא פרחו ואמר זכתה לי שדי זכתה לו היה צבי רץ כדרכו או שהיו גוזלות מפריחין ואמר זכתה לי שדי לא אמר כלום

ר' עובדיה מברטנורא

זה שהחזיק בה זכה בה
ודוקא שהיתה המציאה ברשות הרבים, שאין ארבע אמות של אדם קונות לו ברה"ר לפיכך המחזיק בה זכה. אבל בסימטא שהיא שביל של יחיד, או בצדי רשות הרבים שאין רבים דוחקים שם, ארבע אמות של אדם קונות לו כל מציאה וכל הפקר שסמוך לו בארבע אמות, ואין אחר רשאי לתפסו. ותקינו ליה רבנן כי היכי דלא ליתו לאינצויי

אחר צבי שבור
שאינו יכול לרוץ ומשתמר בתוך השדה אם לא יטלוהו אחרים, והוי כמציאה

זכתה לו
שדהו. והוא שעומד בצד שדהו, וכגון שיכול לרוץ אחריהן ומגיען קודם שיצאו משדהו

----------------------------
משנה ה

מציאת בנו ובתו הקטנים מציאת עבדו ושפחתו הכנענים מציאת אשתו הרי אלו שלו מציאת בנו ובתו הגדולים מציאת עבדו ושפחתו העברים מציאת אשתו שגרשה אף על פי שלא נתן כתובתה הרי אלו שלהן

ר' עובדיה מברטנורא

הקטנים
כל שסמוך על שלחן אביו אפילו הוא גדול קרי ליה קטן ומציאתו לאביו משום איבה. והבת בין קטנה בין נערה מציאתה לאביה, דהתורה זיכתה כל שבח נעוריה לאביה

עבדו ושפחתו הכנענים
שהרי גופן קנוי לו. כדכתיב והתנחלתם אותם

מציאת אשתו
רבנן תקינו ליה משום איבה

Bava Metzia1: 4

רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה וְנָפַל עָלֶיהָ, וּבָא אַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ — זֶה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ זָכָה בָהּ. רָאָה אוֹתָן רָצִין אַחַר מְצִיאָה — אַחַר צְבִי שָׁבוּר, אַחַר גּוֹזָלוֹת שֶׁלֹּא פָרְחוּ — וְאָמַר: ,,זָכְתָה לִי שָׂדִי” — זָכְתָה לוֹ. הָיָה צְבִי רָץ כְּדַרְכּוֹ אוֹ שֶׁהָיוּ גוֹזָלוֹת מַפְרִיחִין, וְאָמַר: ,,זָכְתָה לִי שָׂדִי” — לֹא אָמַר כְּלוּם.

[If] one saw an acquirable object and fell upon it, and another came and seized it, the one who seized it acquired it. [If] one saw people running after an acquirable object —- after a lame deer [or] after young birds that cannot [yet] fly —- and he said: “My field has acquired [it] for me,” it has [indeed] acquired [it] for him. [If] the deer was running normally or if the young birds were flying, and he said: “My field has acquired [it] for me,” [it is as though] he said nothing.

Bava Metzia1: 5

מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, מְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, מְצִיאַת אִשְׁתּוֹ — הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, מְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים, מְצִיאַת אִשְׁתּוֹ שֶׁגֵּרְשָׁהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן כְּתֻבָּתָהּ — הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלָּהֶן.

The finding of one’s minor son or daughter, the finding of one’s gentile slave —- male or female —- [and] the finding of one’s wife belong to him. The finding of one’s son or daughter who is of age, the finding of one’s Jewish bondman or bond-woman, the finding of one’s wife whom he divorced —- although he has not [yet] paid her kesubah —- belong to them.

Suggestions