Baba Metzia 2:6-7 - Mishna Yomit

משנה ו

ועד מתי חייב להכריז עד כדי שידעו בו שכניו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר שלש רגלים ואחר הרגל האחרון שבעה ימים כדי שילך לביתו שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום אחד

ר' עובדיה מברטנורא

שכניו
שכני מקום שנמצאת בו האבידה, שמא שלהן היא

כדי שילך
כל אחד

לביתו בשלשה ימים
משישמע ההכרזה וידע אם אבד לו כלום, ואם יראה שאבד יחזור שלשה ויכריז יום אחד אני איבדתי ואלו סימניה. והלכה כרבי יהודה. ומשחרב בית המקדש התקינו שיהיו מכריזין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ומשרבו האנסין דאמרי אבידתא למלכא, התקינו שיהא מודיע לשכניו ולמיודעיו ודיו

--------------------------------------
משנה ז

אמר את האבדה ולא אמר סימניה לא יתן לו והרמאי אף על פי שאמר סימניה לא יתן לו שנאמר עד דרוש אחיך אותו עד שתדרוש את אחיך אם רמאי הוא אם אינו רמאי כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל ודבר שאין עושה ואוכל ימכר שנאמר והשבותו לו ראה היאך תשיבנו לו מה יהא בדמים רבי טרפון אומר ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן רבי עקיבא אומר לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אין חייב באחריותן

ר' עובדיה מברטנורא

כל דבר שעושה ואוכל
אם האבדה דבר שיכולים להאכילו את שכר מעשיו, כגון שור וחמור

יעשה ויאכל
ולא ימכור אותו המוצא, שכל אדם נוח לו בבהמתו שהכירה בו כבר ולימדה לרצונו. ואינו חייב להטפל בה לעולם, אלא תרנגולת ובהמה גסה מטפל בה י"ב חדש. עגלים וסייחים של רעיה, כלומר שאין מגדלים אותם לפטם. וכן גדיים וטלאים, מטפל בהם שלשה חדשים. ועגלים של פיטום מטפל בהם שלשים יום. אווזין ותרנגולים זכרים, הקטנים מטפל בהן שלשים יום, והגדולים שאוכלים הרבה מטפל בהן שלשה ימים. מכאן ואילך לוקח אותם הוא לעצמו בשומא כפי שוויין, או מוכרן לאחרים ומניח הדמים אצלו

לפיכך אם אבדו חייב באחריותן
כיון דשרו ליה רבנן לאשתמושי בהו, אע"ג דלא אשתמש בהו כמאן דאשתמש דמי, וחייב באחריותן. והלכה כר' טרפון בדמי אבדה שמכר. אבל מעות עצמן של אבדה, כגון שמצא מעות בכיס או שלשה מטבעות זו על גבי זו, לא ישתמש בהם כלל

Bava Metzia2: 6

וְעַד מָתַי חַיָּב לְהַכְרִיז? עַד כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ בוֹ שְׁכֵנָיו; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שָׁלשׁ רְגָלִים, וְאַחַר הָרֶגֶל הָאַחֲרוֹן שִׁבְעָה יָמִים, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵיתוֹ שְׁלשָׁה, וְיַחֲזֹר שְׁלשָׁה, וְיַכְרִיז יוֹם אֶחָד.

Until when is he required to announce? Until there is time for its neighbors to know of it; [these are] the words of R’ Meir. R’ Yehudah says: Three festivals, and seven days after the last festival, so that he [have] three [days to] go home, three [days to] return, and one day [to] announce.

Bava Metzia2: 7

אָמַר אֶת הָאֲבֵדָה, וְלֹא אָמַר סִימָנֶיהָ — לֹא יִתֶּן לוֹ. וְהָרַמַּאי — אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר סִימָנֶיהָ לֹא יִתֶּן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,עַד דְּרשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ” — עַד שֶׁתִּדְרשׁ אֶת אָחִיךָ אִם רַמַּאי הוּא אִם אֵינוֹ רַמַּאי. כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל — יַעֲשֶׂה וְיֹאכַל; וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל — יִמָּכֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ” — רְאֵה הֵיאַךְ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. מַה יְּהֵא בַדָּמִים? רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן; לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ — חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן; לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ — אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן.

[If] he mentioned the lost article, but did not mention its distinguishing features, he should not give it to him. As for a de-ceiver —- although he mentions its distinguishing features, he should not give it to him, as it is said (Deuteronomy 22:2): “Until your brother seeks it” [which is interpreted as meaning:] until you test your brother [to determine] whether he is a deceiver or whether he is not a deceiver. Anything that works and eats shall work and eat; anything that does not work, but eats, shall be sold, as it is said (ibid.): “And you shall return it to him,” [which is interpreted as meaning:] see how you shall return it to him. What shall be with the money? R’ Tarfon says: He may use it; therefore, if it is lost, he is responsible for it. R’ Akiva says: He may not use it; therefore, if it is lost, he is not responsible for it.

Suggestions