משנה ז
המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות לחטין ולאורז תשעת חצאי קבין לכור לשעורין ולדוחן תשעה קבין לכור לכוסמין ולזרע פשתן שלש סאין לכור הכל לפי המדה הכל לפי הזמן אמר רבי יוחנן בן נורי וכי מה איכפת להן לעכברין והלא אוכלות בין מהרבה ובין מקימעא אלא אינו מוציא לו חסרונות אלא לכור אחד בלבד רבי יהודה אומר אם היתה מדה מרובה אינו מוציא לו חסרונות מפני שמותירות ר' עובדיה מברטנורא
המפקיד פירות אצל חבירו ועירבן הנפקד עם פירותיו והיה מסתפק מהן ואינו יודע שיעור מה שאכל. כשבא להחזירן יוציא לו חסרונות, יפחות כמה הם רגילים לחסור תשעה חצאי קבין לכור הכור שלשים סאין, והסאה ששה קבין הכל לפי המדה כן לכל כור וכור
הכל לפי הזמן שהניחם בידו. לכל שנה ושנה ינכה לו כך
מה איכפת להו לעכברים כך אוכלים ממדה מועטת כמו ממדה מרובה. הלכך תשעה חצאי קבין לשנה בין לכור בין לעשרה כורין
אם היתה מדה מרובה שהפקיד אצלו הרבה, מעשרה כורים ולמעלה, לא יוציא לו חסרונות מפני שהן מותירות שבימות הגורן כשמפקידים החטים, יבשים, ובימות הגשמים כשמחזירן נופחות. ובאכילת עכברים אינן נחסרין כל כך לכל כור וכור, דכולי האי לא אכלי עכברים מעשרה כורין, הלכך נפיחתו משלמת למה שעכברים אוכלים. ואין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי יוחנן בן נורי. וכל השיעורים הללו בארץ ישראל ובימי התנאים. אבל בשאר ארצות ובזמנים הללו, הכל כפי מה שרגילים הזרעים לחסר באותה מדינה ובאותו זמן
------------------------------------------ משנה ח
יוציא לו שתות ליין רבי יהודה אומר חומש יוציא לו שלשת לוגין שמן למאה לוג ומחצה שמרים לוג ומחצה בלע אם היה שמן מזוקק אינו מוציא לו שמרים אם היו קנקנים ישנים אינו מוציא לו בלע רבי יהודה אומר אף המוכר שמן מזוקק לחבירו כל ימות השנה הרי זה מקבל עליו לוג ומחצה שמרים למאה ר' עובדיה מברטנורא
יוציא לו שתות ליין אם הפקיד אצלו יין ועירבו עם יינו, הקנקנים בולעים שתות
רבי יהודה אומר חומש שהקרקע שהיו עושים ממנו הקנקנים באתריה דרבי יהודה בלע חומש. והכל לפי המקום
אף המוכר וכו כשם שאמרו שמרים במפקיד, כך אמרו במוכר. שהמוכר שמן לחבירו ונותן לו מתוך חביותיו שמן מזוקק תמיד שהוא מסתפק ממנו, הרי הלוקח מקבל עליו לפחות לו לוג ומחצה מחמת שמרים לכל מאה לוג. ואין הלכה כר' יהודה