משנה ז
האונאה ארבעה כסף והטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה חמש פרוטות הן ההודאה שוה פרוטה והאשה מתקדשת בשוה פרוטה והנהנה בשוה פרוטה מן ההקדש מעל והמוצא שוה פרוטה חייב להכריז והגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי
ר' עובדיה מברטנורא
האונאה ארבעה כסף למקח סלע שהוא עשרים וארבע מעות כסף. נמצא האונאה שתות כדאמרן. וחזר ושנאה משום דבעי למתני הטענה שתי כסף
והטענה שתי כסף שאין שבועת הדיינים על טענה שהיא פחותה משתי כסף, שטענו שוה שתי מעות כסף יש לי בידך, וזה יודה לו מהם שוה פרוטה ויכפור השאר, או יודה לו הכל ויכפור פרוטה
וההודאה שוה פרוטה להיות הודאה במקצת ויתחייב שבועה
המוצא שוה פרוטה אבל בציר מהכי אינו חייב להכריז, דכתיב אשר תאבד ממנו, פרט לאבדה שאין בה שוה פרוטה
יוליכנו אחריו אם הודה שנשבע לשקר, דאז אין לו כפרה עד שיחזירנו לידו ממש ולא ליד שלוחו, דכתיב ונתן לאשר אשם לו
------------------------------- משנה ח
חמשה חומשין הן האוכל תרומה ותרומת מעשר ותרומת מעשר של דמאי והחלה והבכורים מוסיף חומש והפודה נטע רבעי ומעשר שני שלו מוסיף חומש הפודה את הקדשו מוסיף חומש הנהנה בשוה פרוטה מן ההקדש מוסיף חומש והגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו מוסיף חומש
ר' עובדיה מברטנורא
האוכל תרומה גדולה. זה שאכל תרומה גדולה בשוגג
ותרומת מעשר מעשר מן המעשר
ותרומת מעשר של דמאי הלוקח תבואה מעם הארץ, צריך להפריש תרומת מעשר, אבל לא תרומה גדולה, שהיו הכל זהירים בה
וחלה ובכורים כל הני חמשה חד נינהו, דכולהו איקרו תרומה, ומשם אחד הם באין
נטע רבעי גמר קודש קודש ממעשר שני דמוסיף חומש. ותרווייהו נמי חד חשיב להו, דמחד קרא נפקי כיון דממעשר יליף
ומעשר שני שלו דוקא. מוסיף חומש, דאיש ממעשרו כתיב
הקדשו ולא של אחרים, המקדיש כתיב
הנהנה בשוגג, חייב קרבן מעילה וחומש