Baba Metzia 5:9-10

משנה ט


לא יאמר אדם לחבירו הלויני כור חטים ואני אתן לך לגורן אבל אומר לו הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח והלל אוסר וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשנו דמים שמא יוקירו חטים ונמצאו באות לידי רבית


ר' עובדיה מברטנורא


הלויני עד שיבוא בני
דכיון שיש לו, שפיר דמי. דלא גזור רבנן אלא כשאין לו. ואפילו אין לו אלא סאה אחת, לווה עליה כמה כורין, דכל חדא וחדא אמרינן זו תהא תחתיה, שהרי אינה קנויה למלוה וביד הלוה למכרה ולאכלה, וכשלוה כל אחת ואחת לוה בהיתר


וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה
ואין הלכה כהלל. אלא הלכה כחכמים שאומרים לוין סתם ופורעין סתם


--------------------------------
משנה י


אומר אדם לחבירו נכש עמי ואנכש עמך עדור עמי ואעדור עמך ולא יאמר לו נכוש עמי ואעדור עמך עדור עמי ואנכש עמך כל ימי גריד אחד כל ימי רביעה אחד לא יאמר לו חרוש עמי בגריד ואני אחרוש עמך ברביעה רבן גמליאל אומר יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת כיצד נתן עיניו ללות הימנו והיה משלח לו ואומר בשביל שתלוני זו היא רבית מוקדמת לוה הימנו והחזיר לו את מעותיו והיה משלח לו ואמר בשביל מעותיך שהיו בטלות אצלי זו היא רבית מאוחרת רבי שמעון אומר יש רבית דברים לא יאמר לו דע כי בא איש פלוני ממקום פלוני


ר' עובדיה מברטנורא


נכש עמי
היום ואנכש עמך למחר. ניכוש הוא עקירת העשבים הרעים הגדלים בתבואה


עדור
חפור


לא יאמר לו נכש עמי ואעדור עמך
פעמים שזו קשה מזו, ויש כאן אגר נטר


כל ימי גריד אחד
ולא חיישינן אם יום אחד גדול מחבירו. וכן כל ימי רביעה אחד. ומותר לומר עדור עמי יום זה של גריד. ואני אעדור עמך יום אחר של גריד. וכן ברביעה


גריד
ימות החמה


רביעה
ימות הגשמים


ואני אחרוש עמך ברביעה
שימי רביעה קשים למלאכה שבשדות


Bava Metzia5: 9
לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: ,,הַלְוֵנִי כוֹר חִטִּים וַאֲנִי אֶתֶּן לְךְ לַגֹּרֶן”. אֲבָל אוֹמֵר לוֹ: ,,הַלְוֵנִי עַד שֶׁיָּבֹא בְנִי”, אוֹ: ,,עַד שֶׁאֶמְצָא מַפְתֵּחַ”. וְהִלֵּל אוֹסֵר. וְכֵן הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר: לֹא תַלְוֶה אִשָּׁה כִכָּר לַחֲבֶרְתָּהּ עַד שֶׁתַּעֲשֶׂנּוּ דָמִים, שֶׁמָּא יוֹקִירוּ חִטִּים, וְנִמְצְאוּ בָאוֹת לִידֵי רִבִּית.
A person may not say to another: “Lend me a kor of wheat and I will pay you at threshing time.” But he may say to him: “Lend me until my son comes,” [or] “until I find the key.” Hillel, however, prohibits [it]. And so Hillel used to say: A woman may not lend another a loaf until she assesses its price, for perhaps wheat will become expensive, and they will come to [a transgression of] interest.
Bava Metzia5: 10
אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: ,,נַכֵּשׁ עִמִּי וַאֲנַכֵּשׁ עִמָּךְ”, ,,עֲדֹר עִמִּי וְאֶעְדֹּר עִמָּךְ”; וְלֹא יֹאמַר לוֹ: ,,נַכֵּשׁ עִמִּי וְאֶעְדֹּר עִמָּךְ”, ,,עֲדֹר עִמִּי וַאֲנַכֵּשׁ עִמָּךְ”.  כָּל יְמֵי גָרִיד — אֶחָד; כָּל יְמֵי רְבִיעָה — אֶחָד. לֹא יֹאמַר לוֹ: ,,חֲרֹשׁ עִמִּי בַגָּרִיד, וַאֲנִי אֶחֱרֹשׁ עִמְּךָ בָּרְבִיעָה”.  רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: יֵשׁ רִבִּית מֻקְדֶּמֶת, וְיֵשׁ רִבִּית מְאֻחֶרֶת. כֵּיצַד? נָתַן עֵינָיו לִלְוֹת הֵימֶנּוּ, וְהָיָה מְשַׁלֵּחַ לוֹ וְאוֹמֵר: ,,בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְוֵנִי” — זוֹ הִיא רִבִּית מֻקְדֶּמֶת. לָוָה הֵימֶנּוּ, וְהֶחֱזִיר לוֹ אֶת מָעוֹתָיו, וְהָיָה מְשַׁלֵּחַ לוֹ וְאָמַר: ,,בִּשְׁבִיל מְעוֹתֶיךָ שֶׁהָיוּ בְטֵלוֹת אֶצְלִי” — זוֹ הִיא רִבִּית מְאֻחֶרֶת.  רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֵשׁ רִבִּית דְּבָרִים — לֹא יֹאמַר לוֹ: ,,דַּע כִּי בָא אִישׁ פְּלוֹנִי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי”.
A person may say to another: “Weed with me and I will weed with you,” [or] “Hoe with me and I will hoe with you”; but he may not say to him: “Weed with me and I will hoe with you,” [or] “Hoe with me and I will weed with you.”  All the days of the dry season are alike, [and] all the days of the rainy season are alike. [However] he may not say to him: “Plow with me during the dry season, and I will plow with you during the rainy season.”  Rabban Gamliel says: There is interest paid in advance, and there is interest paid afterward. How? [If] he decided to borrow from him, and he sent to him and said: “[I am doing so] in order that you lend me” —- this is interest paid in advance. [If] he borrowed from him, and returned his money to him, and sent to him, and said: “[This is] because of your money that was lying idle with me” —- this is interest paid afterwards.  R’ Shimon says: There is interest with words —- he may not say to him: “Be informed that so-and-so has come from such and such a place.”