משנה ט
לא יאמר אדם לחבירו הלויני כור חטים ואני אתן לך לגורן אבל אומר לו הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח והלל אוסר וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשנו דמים שמא יוקירו חטים ונמצאו באות לידי רבית
ר' עובדיה מברטנורא
הלויני עד שיבוא בני דכיון שיש לו, שפיר דמי. דלא גזור רבנן אלא כשאין לו. ואפילו אין לו אלא סאה אחת, לווה עליה כמה כורין, דכל חדא וחדא אמרינן זו תהא תחתיה, שהרי אינה קנויה למלוה וביד הלוה למכרה ולאכלה, וכשלוה כל אחת ואחת לוה בהיתר
וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה ואין הלכה כהלל. אלא הלכה כחכמים שאומרים לוין סתם ופורעין סתם
-------------------------------- משנה י
אומר אדם לחבירו נכש עמי ואנכש עמך עדור עמי ואעדור עמך ולא יאמר לו נכוש עמי ואעדור עמך עדור עמי ואנכש עמך כל ימי גריד אחד כל ימי רביעה אחד לא יאמר לו חרוש עמי בגריד ואני אחרוש עמך ברביעה רבן גמליאל אומר יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת כיצד נתן עיניו ללות הימנו והיה משלח לו ואומר בשביל שתלוני זו היא רבית מוקדמת לוה הימנו והחזיר לו את מעותיו והיה משלח לו ואמר בשביל מעותיך שהיו בטלות אצלי זו היא רבית מאוחרת רבי שמעון אומר יש רבית דברים לא יאמר לו דע כי בא איש פלוני ממקום פלוני
ר' עובדיה מברטנורא
נכש עמי היום ואנכש עמך למחר. ניכוש הוא עקירת העשבים הרעים הגדלים בתבואה
עדור חפור
לא יאמר לו נכש עמי ואעדור עמך פעמים שזו קשה מזו, ויש כאן אגר נטר
כל ימי גריד אחד ולא חיישינן אם יום אחד גדול מחבירו. וכן כל ימי רביעה אחד. ומותר לומר עדור עמי יום זה של גריד. ואני אעדור עמך יום אחר של גריד. וכן ברביעה
גריד ימות החמה
רביעה ימות הגשמים
ואני אחרוש עמך ברביעה שימי רביעה קשים למלאכה שבשדות