משנה יא
ואלו עוברין בלא תעשה המלוה והלוה והערב והעדים וחכמים אומרים אף הסופר עוברים משום לא תתן ומשום בל תקח מאתו ומשום לא תהיה לו כנושה ומשום ולא תשימון עליו נשך ומשום ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך אני ה'
ר' עובדיה מברטנורא
עוברים משום לא תתן וכו מלוה עובר בכולן. לוה עובר משום בל תשיך, שהוא לשון מפעיל לאחרים, לא תגרום שאחיך ישוך, ועובר על ולאחיך לא תשיך, ולפני עור לא תתן מכשול. ערב ועדים עוברים על לא תשימון עליו נשך בלבד
------------------------------- פרק ו
משנה א
השוכר את האומנין והטעו זה את זה אין להם זה על זה אלא תרעומת שכר את החמר ואת הקדר להביא פרייפרין וחלילים לכלה או למת ופועלין להעלות פשתנו מן המשרה וכל דבר שאבד וחזרו בהן מקום שאין שם אדם שוכר עליהן או מטען
ר' עובדיה מברטנורא
השוכר. והטעו זה את זה אחד מן האומנין ששלחו בעה"ב לשכור את חביריו והטעה אותם, כגון שאמר לו בעל הבית לשכור כל א' בארבעה דינרים ליום, והלך הוא ושכרם בשלשה, אין להם עליו אלא תרעומת, דהא סבור וקביל בשלשה, אלא שיכולים לומר לו לית לך אל תמנע טוב מבעליו. פירוש אחר, הטעו זה את זה, שחזרו בהם ולא רצו ללכת לעשות מלאכתו של בעה"ב כמו ששכרו עמו, או בעה"ב חזר בו כגון שאמר להם אי אפשי בכם בבוקר קודם שילכו אצל המלאכה
ואת הקרר ברי"ש גרסינן, כלומר בעל הקרון
פרייפרין עצים משופין לעשות אפריון
חלילים למת או לחתן
המשרה מים ששורין בהן פשתן
מקום שאין שם אדם שהוא אינו מוצא פועלים לשכור והפשתן אבד
שוכר עליהם בני אדם כשיעור שכרן. אבל לא ביותר משיעור שכרן
או מטען אומר שיתן להם זוז יתר, ואינו נותן אלא מה שהתנה מתחלה