משנה ד
השוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה אם נשבר הקנקן פטור בבקעה וחרש בהר אם נשבר הקנקן חייב לדוש בקטנית ודש בתבואה פטור לדוש בתבואה ודש בקטנית חייב מפני שהקטנית מחלקת
ר' עובדיה מברטנורא
השוכר את הפרה לחרוש וכו וכל כלי המחרישה לבעל הפרה, ונעריו הולכים עם בהמתו וחורשים בה
נשבר הקנקן יתד המחרישה שבו הברזל
חייב שהרים קשים לחרוש מן הבקעה מפני הסלעים שיש שם
ודש בתבואה פטור אם הוחלקה
------------------------------- משנה ה
השוכר את החמור להביא עליה חטים והביא עליה שעורים חייב תבואה והביא עליה תבן חייב מפני שהנפח קשה למשאוי להביא לתך חטים והביא לתך שעורים פטור ואם הוסיף על משאו חייב וכמה יוסיף על משאו ויהא חייב סומכוס אומר משום רבי מאיר סאה לגמל שלשה קבין לחמור
ר' עובדיה מברטנורא
והביא עליה שעורים שהן קלים מחיטין
חייב בקלקולה אם הוסיף שלשה קבין. ולא אמרינן הואיל והשעורים קלין יש לו להוסיף עד כדי כובד לתך חטין שהוא משא החמור
מפני שהנפח קשה לבהמה כמשאוי. אע"פ שאין משאו כבד כמשא החטין, הרי נפחן כנפח החטין והנפח כמשאוי
לתך חצי כור. והכור שלשים סאין
סומכוס אומר וכו והלכה כסומכוס. ואם הוסיף פחות משיעור זה, פטור אם הוזק החמור, ונותן שכר התוספת בלבד