Baba Metzia 8:1-2 - Mishna Yomit

פרק ח

משנה א

השואל את הפרה ושאל בעליה עמה או שכר בעליה עמה שאל הבעלים או שכרן ולאחר כך שאל את הפרה ומתה פטור שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם אבל שאל את הפרה ואחר כך שאל את הבעלים או שכרן ומתה חייב שנאמר בעליו אין עמו שלם ישלם

ר' עובדיה מברטנורא

השואל את הפרה ושאל בעלה עמה
אם היו בעלים של פרה אצל השואל לעשות מלאכתו, בין שהיו שאולים אצלו או שכורים, בין באותה מלאכה של פרה בין לעשות מלאכה אחרת, אם מתה פטור

שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם
והכי משמע אם בעל השור עמו עם השואל, שהוא שאול או שכור לו לעשות מלאכתו בשעה שהשאיל לו פרתו, לא ישלם

אבל שאל את הפרה כו
אם היה עמו בשעת אונסים ולא היה עמו בשעת שאלה, חייב, דלא הוי שאלה בבעלים לאפטורי אא"כ היה עמו בשעת שאלה

שנאמר בעליו אין עמו שלם ישלם
והכי אשמועינן קרא בעליו, אין עמו בשעת שאלה אע"פ שהיה עמו בשעת שבירה ומיתה שלם ישלם

-------------------------------------
משנה ב

השואל את הפרה שאלה חצי היום ושכרה חצי היום שאלה היום ושכרה למחר שכר אחת ושאל אחת ומתה המשאיל אומר שאולה מתה ביום שהיתה שאולה מתה בשעה שהיתה שאולה מתה והלה אומר איני יודע חייב השוכר אומר שכורה מתה ביום שהיתה שכורה מתה בשעה שהיתה שכורה מתה והלה אומר איני יודע פטור זה אומר שאולה וזה אומר שכורה ישבע השוכר ששכורה מתה זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו

ר' עובדיה מברטנורא

המשאיל אומר שאולה מתה
ואתה חייב באונסיה

איני יודע
שמא שכורה מתה. ופטור אני מן האונסים

חייב
הא מתניתין לא אפשר לאוקמה כמשמעה, דהא קיימא לן מנה לי בידך והלה אומר איני יודע ישבע שבועת היסת שאינו יודע ופטור. להכי מוקמינן לה בגמרא כגון שיש עסק שבועה דאורייתא ביניהם, כגון דאמר ליה שתי פרות מסרתי לך, חד יומא בשאלה וחד יומא בשכירות, ומתו תרוייהו בעידן שאלה. ואמר ליה שואל, חדא אין, בעידן שאלה מתה, וחדא לא ידענא. והוי ליה מודה במקצת וחייב שבועה, ומתוך שאינו יכול לישבע משלם. ודמיא להך מנה לי בידך ואמר ליה היאך חמשין ידענא וחמשין לא ידענא, הוי ליה מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע ומתוך שאינו יכול לישבע משלם

ישבע השוכר ששכורה מתה
הא נמי לא אפשר לאוקמה כמשמעה, דהא קיי"ל טענו חטים והודה לו בשעורים פטור אף מדמי שעורים, והכי נמי מה שהודה לו לא טענו ומה שטענו לא הודה לו, ומה מקום יש לשבועה זו. להכי מוקמינן בגמרא, דשבועה זו על ידי גלגול, דאמר ליה אשתבע לי שבועת השומרים שאתה חייב לישבע לי דכדרכה מתה, ומגו דמשתבע דכדרכה מתה משתבע נמי על ידי גלגול דשכורה מתה

יחלוקו
מתניתין סומכוס היא דאמר ממון המוטל בספק חולקים. ואינה הלכה. אלא הלכה המוציא מחבירו עליו הראיה, וישבע הנתבע שאינו יודע ופטור

Bava Metzia8: 1

הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשָׁאַל בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ, אוֹ שָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ; שָׁאַל אֶת הַבְּעָלִים אוֹ שְׂכָרָן וּלְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַפָּרָה, וָמֵתָה — פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם”. אֲבָל שָׁאַל אֶת הַפָּרָה וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַבְּעָלִים אוֹ שְׂכָרָן, וָמֵתָה — חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם”.

[If] one borrowed a cow and borrowed [the service of] its owner along with it, or hired its owner along with it, [or] he bor-rowed [the service of] the owner or hired him and afterwards borrowed the cow, and it died —- he is exempt, as it is said (Exodus 22:14): “If its owner is with him, he need not pay.” But [if] he borrowed the cow and afterwards borrowed [the ser-vice of] the owner or hired him, and it died —- he is liable, as it is said (Exodus 22:13): “[If] its owner is not with him, he shall surely pay.”

Bava Metzia8: 2

הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה: שְׁאָלָהּ חֲצִי הַיּוֹם וּשְׂכָרָהּ חֲצִי הַיּוֹם, שְׁאָלָהּ הַיּוֹם וּשְׂכָרָהּ לְמָחָר, שָׂכַר אַחַת וְשָׁאַל אַחַת, וָמֵתָה — הַמַּשְׁאִיל אוֹמֵר שְׁאוּלָה מֵתָה, בְּיוֹם שֶׁהָיְתָה שְׁאוּלָה מֵתָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה שְׁאוּלָה מֵתָה, וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ — חַיָּב. הַשּׂוֹכֵר אוֹמֵר שְׂכוּרָה מֵתָה, בְּיוֹם שֶׁהָיְתָה שְׂכוּרָה מֵתָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה שְׂכוּרָה מֵתָה, וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ — פָּטוּר. זֶה אוֹמֵר שְׁאוּלָה וְזֶה אוֹמֵר שְׂכוּרָה — יִשָּׁבַע הַשּׂוֹכֵר שֶׁשְּׂכוּרָה מֵתָה. זֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וְזֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ — יַחֲלֹקוּ.

[If] one borrowed a cow, [and] he [either] borrowed it for half a day and hired it for half a day, [or] borrowed it for one day and hired it for the next day, [or] he hired one and borrowed one, and it died —- the lender claims [that] the borrowed one died, [or that] it died on the day it was borrowed, [or that] it died during the hour that it was borrowed; while the other one says [that] he does not know, he is liable. [If] the renter claims [that] the hired one died, [or that] it died on the day it was hired, [or that] it died during the hour it was hired; while the other one says [that] he does not know, he is exempt. [If] this one claims [it was] the borrowed one, and this one claims [it was] the hired one, the renter swears that the hired one died. [If] this one says he does not know, and this one says he does not know, they divide.

Suggestions