Baba Metzia 8:5-6 - Mishna Yomit

משנה ה

המוכר זיתיו לעצים ועשו פחות מרביעית לסאה הרי אלו של בעל הזיתים עשו רביעי' לסאה זה אומר זיתי גדלו וזה אומר ארצי גדלה יחלוקו שטף נהר זיתיו ונתנם לתוך שדה חבירו זה אומר זיתי גדלו וזה אומר ארצי גדלה יחלוקו

ר' עובדיה מברטנורא

המוכר זיתיו לעצים
שיקוץ אותן לשרפם, והשהה אותן בקרקע

ועשו
זיתים רעים שאין בסאה שלהם רביעית שמן

הרי אלו של בעל הזיתים
דבפחות מרביעית לא קפדי אינשי. ורביעית שאמרו, חוץ מן ההוצאה שהוא מוציא במסיקתן ובעצירתן. ומתניתין בשמכר זיתיו על מנת לקוץ סתם. אבל אם אמר לו לקוץ מיד, אפילו פחות מרביעית לבעל הקרקע. ואם אמר לקוץ לכשתרצה, אפילו יותר מרביעית לבעל הזיתים

וזה אומר ארצי גידלה יחלוקו
בגמרא מוקי לה כגון ששטף נהר הזיתים עם גושיהן, דהיינו עם הקרקע שסביבותיהן שהן יכולים לחיות על ידו, ומפני כן הם פטורים מערלה. וכל שלש שנים הראשונות הוא דיחלוקו, דאע"ג דקרקע של זה מגדלן, מכל מקום אי לאו גושיהן לא הוי מצי אכיל מנייהו משום ערלה. אבל לאחר שלש שנים הכל לבעל הקרקע, דאמר ליה, אי אנא נטעי, לאחר שלש מי לא הוה אכילנא

-------------------------------
משנה ו

המשכיר בית לחבירו בימות הגשמים אינו יכול להוציאו מן החג ועד הפסח בימות החמה שלשים יום ובכרכים אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים שנים עשר חדש ובחנויות אחד עיירות ואחד כרכים שנים עשר חדש רבן שמעון בן גמליאל אומר חנות של נחתומים ושל צבעים שלש שנים

ר' עובדיה מברטנורא

המשכיר בית לחבירו
סתם

בימות הגשמים אינו יכול להוציאו מן החג ועד הפסח ובימות החמה שלשים יום
כלומר, אם בא להוציאו קודם הפסח צריך שיודיענו שלשים יום מימות החמה, דהיינו מט"ו באלול שמשם שלשים יום עד החג שהוא התחלת ימות הגשמים. ואם לא הודיעו מט"ו באלול, אינו יכול להוציאו עד הפסח. וממילא שמעינן שהמשכיר בית סתם בימות החמה, צריך להודיעו שלשים יום קודם שיוציאנו

ובכרכים
שהכל נמשכים שם לגור והבתים אין מצויין לשכור, צריך להודיעו י"ב חודש קודם יציאתו, בין בימות החמה בין בימות הגשמים. וכשם שמשכיר צריך להודיע, כך שוכר צריך להודיע, בעיירות שלשים יום ובכרכים שנים עשר חודש. ואם לא הודיעו אינו יכול לצאת אלא נותן לו שכרו

של נחתומים ושל צבעים שלש שנים
מפני שהקיפן מרובה לזמן ארוך. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל

Bava Metzia8: 5

הַמּוֹכֵר זֵיתָיו לְעֵצִים, וְעָשׂוּ פָחוֹת מֵרְבִיעִית לַסְּאָה — הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַזֵּיתִים. עָשׂוּ רְבִיעִית לַסְּאָה, זֶה אוֹמֵר: ,,זֵיתַי גִּדְּלוּ”, וְזֶה אוֹמֵר: ,,אַרְצִי גִדְּלָה” — יַחֲלֹקוּ. שָׁטַף נָהָר זֵיתָיו וּנְתָנָם לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ, זֶה אוֹמֵר: ,,זֵיתַי גִּדְּלוּ”, וְזֶה אוֹמֵר: ,,אַרְצִי גִדְּלָה” — יַחֲלֹקוּ.

[If] one sells his olive trees for the wood, and they produced less than a quarter-log per seah, these belong to the owner of the olive trees. [If] they produced a quarter-log per seah, [and] this one claims: “My olive trees produced [it],” while this one claims: “My land produced [it],” they divide. [If] a river washed away his olive trees and placed them in the midst of his neighbor’s field, [and] this one claims: “My olive trees produced [them],” while this one claims: “My land produced [them],” they divide.

Bava Metzia8: 6

הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ — בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ, מִן הֶחָג וְעַד הַפֶּסַח; בִּימוֹת הַחַמָּה שְׁלשִׁים יוֹם. וּבַכְּרַכִּים — אֶחָד יְמוֹת הַחַמָּה וְאֶחָד יְמוֹת הַגְּשָׁמִים — שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וּבַחֲנוּיוֹת — אֶחָד עֲיָרוֹת וְאֶחָד כְּרַכִּים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: חֲנוּת שֶׁל נַחְתּוֹמִים וְשֶׁל צַבָּעִים — שָׁלשׁ שָׁנִים.

[If] one rents a house to his neighbor, he cannot evict him in the winter, from Succos until Pesach; [unless he gives him no-tice] in the summer, thirty days. In big cities, both in summer and winter, [he must give] twelve-months [notice]. With stores, both in towns and cities, [he must give] twelve-months [notice]. Rabban Shimon ben Gamliel says: [With] bakeries or dye shops, [he must give] three-years [notice].

Suggestions