Baba Metzia 8:9-9:1

משנה ט


המשכיר בית לחבירו ונפל חייב להעמיד לו בית היה קטן לא יעשנו גדול גדול לא יעשנו קטן אחד לא יעשנו שנים שנים לא יעשנו אחד לא יפחות מהחלונות ולא יוסיף עליהן אלא מדעת שניהם


ר' עובדיה מברטנורא


חייב להעמיד לו בית
לימי שירתו


היה גדול לא יעשנו קטן וכו
והוא דהראה לו בית ואמר לו בית כזה אני משכיר לך. אבל העמידו על הבית ואמר לו בית זה אני משכיר לך, ונפל, אינו חייב לבנותו. ואם אמר לו בית סתם, יעמיד לו מקום שיקרא בית, בין גדול בין קטן


---------------------------------
פרק ט


משנה א


המקבל שדה מחברו מקום שנהגו לקצור יקצור לעקור יעקור לחרוש אחריו יחרוש הכל כמנהג המדינה כשם שחולקין בתבואה כך חולקין בתבן ובקש כשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות ובקנים ושניהם מספקין את הקנים


ר' עובדיה מברטנורא


המקבל שדה
באריסות, למחצה לשליש ולרביע. או בחכירות, בכך וכך כורין לשנה


לחרוש אחריו
אחר הקצירה או העקירה, כדי להפוך שרשים של עשבים רעים שבה וימותו


ובקנים
המעמידים את הגפנים


ושניהם מספקים את הקנים
מה טעם אמר, מה טעם חולקים בקנים, לפי ששניהם מספקים את הקנים החדשים בכל שנה


Bava Metzia8: 9
הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ וְנָפַל — חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בַיִת. הָיָה קָטָן — לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָדוֹל; גָּדוֹל — לֹא יַעֲשֶׂנּוּ קָטָן; אֶחָד — לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנַיִם; שְׁנַיִם — לֹא יַעֲשֶׂנּוּ אֶחָד; לֹא יִפְחֹת מֵהַחַלּוֹנוֹת וְלֹא יוֹסִיף עֲלֵיהֶן — אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם.
[If] one rented a house to another, and it collapsed, he is required to provide him with a house. [If] it was small, he may not make it large; [if it was] large, he may not make it small; [if it was] one, he may not make it two; [if it was] two, he may not make it one; [and] he may not decrease the [number of] windows, nor may he add to them —- except by common agreement.
Bava Metzia9: 1
הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ, מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִקְצֹר — יִקְצֹר; לַעֲקֹר — יַעֲקֹר; לַחֲרֹשׁ אַחֲרָיו — יַחֲרֹשׁ; הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּתְּבוּאָה — כָּךְ חוֹלְקִין בַּתֶּבֶן וּבַקַּשׁ; כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּיַּיִן — כָּךְ חוֹלְקִין בַּזְּמוֹרוֹת וּבַקָּנִים; וּשְׁנֵיהֶם מְסַפְּקִין אֶת הַקָּנִים.
[If] one leases a field from another —- where it is customary to cut [the crops], he must cut; to uproot, he must uproot; to plow afterwards, he must plow; all according to local practice. Just as they share the grain, so they share the stubble and the straw; just as they share the wine, so they share the branches and the canes; and both of them provide the canes.