משנה ה
מי שהיה כותלו סמוך לגנת חבירו ונפל ואמר לו פנה אבניך ואמר לו הגיעוך אין שומעין לו משקבל עליו אמר לו הילך את יציאותיך ואני אטול את שלי אין שומעין לו השוכר את הפועל לעשות עמו בתבן ובקש ואמר לו תן לי שכרי ואמר לו טול מה שעשית בשכרך אין שומעין לו משקבל עליו ואמר לו הילך שכרך ואני אטול את שלי אין שומעין לו המוציא זבל לרשות הרבים המוציא מוציא והמזבל מזבל אין שורין טיט ברשות הרבים ואין לובנין לבינים אבל גובלין טיט ברשות הרבים אבל לא לבינים הבונה ברשות הרבים המביא אבנים מביא והבונה בונה ואם הזיק משלם מה שהזיק רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום
ר' עובדיה מברטנורא
ונפל לתוך גינת חבירו
הגיעוך זכה בהן ופנה אותן לעצמך
אין שומעין לו אם אין זה רוצה אין קונה אותן, וחייב הלה לפנותן
בתבן ובקש ללקט לו משלו או משל הפקר
אין שומעין לו אע"ג דבכל דוכתא אית לן שוה כסף ככסף, גבי שכיר אינו כן, דלא תלין פעולת שכיר כתיב, אמאי דאתני בהדיה משמע
המוציא מוציא והמזבל מזבל כשזה מוציאו מן הרפת לרשות הרבים יהא מוכן הנושאו לזבל, ואינו רשאי להשהותו שם
גובלין טיט לתת מיד בבנין
והבונה בונה מקבלן מיד המביא ובונה
מתקן מזמן ברה"ר כל שלשים יום, ואינו חייב בנזקין. ואין הלכה כרשב"ג
--------------------------------- משנה ו
שתי גנות זו על גב זו והירק בינתים רבי מאיר אומר של עליון רבי יהודה אומר של תחתון אמר רבי מאיר אם ירצה העליון ליקח את עפרו אין כאן ירק אמר רבי יהודה אם ירצה התחתון למלאות את גנתו אין כאן ירק אמר רבי מאיר מאחר ששניהן יכולין למחות זה על זה רואין מהיכן ירק זה חי אמר רבי שמעון כל שהעליון יכול לפשוט את ידו וליטול הרי הוא שלו והשאר של תחתון
ר' עובדיה מברטנורא
שתי גינות של שני בני אדם סמוכות זו לזו. האחת קרקעיתה גבוה, ושאצלה קרקעיתה נמוך
והירק בנתים בזקיפת הגובה, שזו גבוה מזו
של עליון שהרי עפרו הוא ומשלו הוא יונק
של תחתון שעל אוירו היא מונחת
מאחר ששניהם יכולים למחות שלא יהא ירק זה כאן. עליון ליטול עפרו, ותחתון למלאות גינתו
רואין מהיכן ירק זה חי ממקום שהוא יונק וגדל. ולו ינתן
כל שעליון יכול לפשוט ידו וליטול הרי אלו שלו כדקאמר רבי מאיר. הואיל ומעפרו הוא חי
והשאר של תחתון דעליון גופיה אפקורי מפקיר ליה לגבי דתחתון. שגנאי הוא לו ליטול רשות ליכנס לתוך של חבירו וללקחו. והלכה כרבי שמעון
סליק בבא מציעא