פרק ד
משנה א
המוכר את הבית לא מכר היציע ואף על פי שהיא פתוחה לתוכו ולא את החדר שלפנים ממנו ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים רבי יהודה אומר אם יש לו צורת פתח אף על פי שאינו גבוה עשרה טפחים אינו מכור
ר' עובדיה מברטנורא
המוכר את הבית. היציע כמין חדר שעושין סביבות כותלי הבית מבחוץ, כמו שהיה במקדש דכתיב והיציע התחתונה. ויש שעושין אותה בעובי הכותל. ואף על פי שפתוח לבית ותשמישו בתוכו, אפילו הכי אינו מכור. והוא דהוי ארבע אמות. אבל אי לא הוי ארבע אמות, לא חשיב, ונמכר עם הבית
ולא את החדר שלפנים מן הבית. ואף על פי שהוא פתוח לבית ודריסתו עליו
בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה חשוב בפני עצמו ולא בטל לגבי בית
רבי יהודה אומר וכו ואין הלכה כרבי יהודה
------------------------------ משנה ב
לא את הבור ולא את הדות אף על פי שכתב לו עומקא ורומא וצריך ליקח לו דרך דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים אינו צריך ליקח לו דרך ומודה רבי עקיבא בזמן שאמר לו חוץ מאלו שאינו צריך ליקח לו דרך מכרן לאחר רבי עקיבא אומר אינו צריך ליקח לו דרך וחכמים אומרים צריך ליקח לו דרך
ר' עובדיה מברטנורא
בור חפירה בקרקע
דות בנין של אבנים על גבי קרקע עשוי כעין בור
אף על פי שכתב לו עומקא ורומא לא קנה בור ודות, הואיל ותשמישן חלוק מן הבית, שאין עשויין אלא לשאוב מים. עד שיכתוב לו מארעית תהומא עד רום רקיעא
וצריך המוכר
ליקח לו דרך מן הלוקח, לילך לבור ודות. דמוכר בעין יפה הוא מוכר ולא שייר לעצמו כלום
וחכמים אומרים אינו צריך דסברי מוכר בעין רעה הוא מוכר, וכשמכר הבית שייר לעצמו דרך שילך לבור ולדות
בזמן שאמר חוץ מאלו חוץ מבור ודות, דתנאי שלא לצורך הוא ולאטפויי דרך קאתי
מכרן לאחר מכר הבור ודות לאחר, ושייר הבית לעצמו
רבי עקיבא אומר אין הלוקח צריך ליקח ממנו דרך דמוכר בעין יפה מוכר, וכשמכר לו הבור והדות, דרך נמי מכר לו. והלכה כרבי עקיבא