Baba Basra 5:2-3

משנה ב

המוכר את החמור לא מכר כליו נחום המדי אומר מכר כליו רבי יהודה אומר פעמים מכורין ופעמים אינן מכורין כיצד היה חמור לפניו וכליו עליו ואמר לו מכור לי חמורך זה הרי כליו מכורין חמורך הוא אין כליו מכורין

ר' עובדיה מברטנורא

לא מכר את כליו בכלים העשויים לרכיבה כגון אוכף ומרדעת, כולי עלמא לא פליגי דקנה אפילו אינם עליו בשעת מכירה. כי פליגי, בכלים של משאוי, כגון שק ודיסקיא, ת"ק סבר לא מכר הכלים של משאוי שעליו, ונחום המדי סבר מכר הכלים של משאוי שעליו. והלכה כתנא קמא ולא קנה הכלים של משאוי ואפילו היו עליו בשעת מכירה

חמורך זה משמע כמות שהוא עם כליו

חמורך הוא הוי כשואל לו חמורך הוא, מכור אותו לי. והוי כמוכר חמור סתם, ואין כליו מכורים ואפילו הן עליו בשעת מכירה. ואין הלכה כרבי יהודה

---------------------------------- משנה ג

המוכר את החמור מכר את הסייח מכר את הפרה לא מכר את בנה מכר אשפה מכר זבלה מכר בור מכר מימיו מכר כוורת מכר דבורים מכר שובך מכר יונים הלוקח פירות שובך מחבירו מפריח בריכה ראשונה פירות כוורת נוטל שלשה נחילין ומסרס חלות דבש מניח שתי חלות זיתים לקוץ מניח שתי גרופיות

ר' עובדיה מברטנורא

המוכר את החמור מכר את הסייח בנו של חמור. ובגמרא מוקי לה כגון שאמר לו חמור מניקה אני מוכר לך. דחלב האתון למאי מהני, אלא ודאי היא ובנה קאמר ליה. וסיפא דאמר פרה מניקה אני מוכר לך לא קנה את בנה, דפרה לחלבה עומדת, ופרה וחלבה קאמר ליה

מכר אשפה מקום גבוה שלשה טפחים או יותר, או עמוק שלשה טפחים או יותר, שרגיל להניח שם זבל בהמותיו

מכר בור מכר מימיו מתניתין יחידאה היא. ופליגי רבנן עלה ואמרי מכר בור לא מכר מימיו. והלכה כחכמים

הלוקח פירות שובך מה שילדו היונים כל השנה

מפריח הלוקח

בריכה ראשונה ויניחנה למוכר. וכל שני ולדות קרויין בריכה. ומניחן עם אמם כדי להיות לצוותא לאמם שלא יברחו

פירות כוורת דבורים הנולדים מן הכוורת זאת השנה. נוטל הלוקח שלשה נחילים, שלשה חבורות מוולדות הדבורים הראשונים היוצאים מן הכוורת ומכניסן לתוך הכוורת שלו. שהראשונים הם חשובים, ואחרון אחרון גרוע. ומשם ואילך מסרס, כלומר נוטל אחת ומניח אחת למוכר, כדי שיגדלו ויתחברו עם האבות כדי שתתיישב הכוורת. וכן לעולם

חלות דבש הדבש עם השעוה יחד מעורבים עשוי חלות חלות

מניח שתי חלות שמתפרנסים הדבורים מהם כל ימות הגשמים

גרופיות ענפים. וחוזר וצומח