Baba Basra 5:2-3

משנה ב


המוכר את החמור לא מכר כליו נחום המדי אומר מכר כליו רבי יהודה אומר פעמים מכורין ופעמים אינן מכורין כיצד היה חמור לפניו וכליו עליו ואמר לו מכור לי חמורך זה הרי כליו מכורין חמורך הוא אין כליו מכורין


ר' עובדיה מברטנורא


לא מכר את כליו
בכלים העשויים לרכיבה כגון אוכף ומרדעת, כולי עלמא לא פליגי דקנה אפילו אינם עליו בשעת מכירה. כי פליגי, בכלים של משאוי, כגון שק ודיסקיא, ת"ק סבר לא מכר הכלים של משאוי שעליו, ונחום המדי סבר מכר הכלים של משאוי שעליו. והלכה כתנא קמא ולא קנה הכלים של משאוי ואפילו היו עליו בשעת מכירה


חמורך זה
משמע כמות שהוא עם כליו


חמורך הוא
הוי כשואל לו חמורך הוא, מכור אותו לי. והוי כמוכר חמור סתם, ואין כליו מכורים ואפילו הן עליו בשעת מכירה. ואין הלכה כרבי יהודה


----------------------------------
משנה ג


המוכר את החמור מכר את הסייח מכר את הפרה לא מכר את בנה מכר אשפה מכר זבלה מכר בור מכר מימיו מכר כוורת מכר דבורים מכר שובך מכר יונים הלוקח פירות שובך מחבירו מפריח בריכה ראשונה פירות כוורת נוטל שלשה נחילין ומסרס חלות דבש מניח שתי חלות זיתים לקוץ מניח שתי גרופיות


ר' עובדיה מברטנורא


המוכר את החמור מכר את הסייח
בנו של חמור. ובגמרא מוקי לה כגון שאמר לו חמור מניקה אני מוכר לך. דחלב האתון למאי מהני, אלא ודאי היא ובנה קאמר ליה. וסיפא דאמר פרה מניקה אני מוכר לך לא קנה את בנה, דפרה לחלבה עומדת, ופרה וחלבה קאמר ליה


מכר אשפה
מקום גבוה שלשה טפחים או יותר, או עמוק שלשה טפחים או יותר, שרגיל להניח שם זבל בהמותיו


מכר בור מכר מימיו
מתניתין יחידאה היא. ופליגי רבנן עלה ואמרי מכר בור לא מכר מימיו. והלכה כחכמים


הלוקח פירות שובך
מה שילדו היונים כל השנה


מפריח
הלוקח


בריכה ראשונה
ויניחנה למוכר. וכל שני ולדות קרויין בריכה. ומניחן עם אמם כדי להיות לצוותא לאמם שלא יברחו


פירות כוורת
דבורים הנולדים מן הכוורת זאת השנה. נוטל הלוקח שלשה נחילים, שלשה חבורות מוולדות הדבורים הראשונים היוצאים מן הכוורת ומכניסן לתוך הכוורת שלו. שהראשונים הם חשובים, ואחרון אחרון גרוע. ומשם ואילך מסרס, כלומר נוטל אחת ומניח אחת למוכר, כדי שיגדלו ויתחברו עם האבות כדי שתתיישב הכוורת. וכן לעולם


חלות דבש
הדבש עם השעוה יחד מעורבים עשוי חלות חלות


מניח שתי חלות
שמתפרנסים הדבורים מהם כל ימות הגשמים


גרופיות
ענפים. וחוזר וצומח


Bava Basra5: 2
הַמּוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר — לֹא מָכַר אֶת כֵּלָיו. נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר: מָכַר כֵּלָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פְּעָמִים מְכוּרִין וּפְעָמִים אֵינָן מְכוּרִין. כֵּיצַד? הָיָה חֲמוֹר לְפָנָיו וְכֵלָיו עָלָיו, וְאָמַר לוֹ: ,,מְכוֹר לִי חֲמוֹרְךָ זֶה” — הֲרֵי כֵלָיו מְכוּרִין. ,,חֲמוֹרְךָ הוּא” — אֵין כֵּלָיו מְכוּרִין.
2. One who sells a donkey has not sold its equipment. Nachum the Mede says: He has sold its equipment. R' Yehudah says: Sometimes they are sold and sometimes they are not sold. How so? [If] the donkey was in front of him and its equipment was on it, and he said to him, “Sell me this donkey of yours,” its equipment is sold. [But if he said,] “This is your donkey,” its equipment is not sold.
Bava Basra5: 3
הַמּוֹכֵראֶת הַחֲמוֹר — מָכַר אֶת הַסְּיָח. מָכַר אֶת הַפָּרָה — לֹא מָכַר אֶת בְּנָהּ. מָכַר אַשְׁפָּה — מָכַר זִבְלָהּ. מָכַר בּוֹר — מָכַר מֵימָיו. מָכַר כַּוֶּרֶת — מָכַר דְּבוֹרִים. מָכַר שׁוֹבָךְ — מָכַר יוֹנִים.  הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת שׁוֹבָךְ מֵחֲבֵרוֹ — מַפְרִיחַ בְּרֵכָה רִאשׁוֹנָה. פֵּרוֹת כַּוֶּרֶת — נוֹטֵל שְׁלֹשָׁה נְחִילִין וּמְסָרֵס. חַלּוֹת דְּבַשׁ — מַנִּיחַ שְׁתֵּי חַלּוֹת. זֵיתִים לָקֹץ — מַנִּיחַ שְׁתֵּי גְרוֹפִיּוֹת.
One who sells a donkey has sold the foal. [If] he sold a cow, he has not sold its calf. [If] he sold a dungheap, he has sold its manure. [If] he sold a pit, he has sold its water. [If] he sold a beehive, he has sold the bees. [If] he sold a dovecote, he has sold the doves. One who buys the production of a dovecote from another must allow the first brace to fly. [If he bought] the production of a beehive, he takes three swarms and [then] alternates. [If he bought] honeycombs, he must leave two combs. [If he bought] olive trees to cut, he must leave two branches.