Baba Basra 5:8-9 - Mishna Yomit

משנה ח

המוכר יין ושמן לחבירו והוקרו או שהוזלו אם עד שלא נתמלאת המדה למוכר משנתמלאת המדה ללוקח ואם היה סרסור ביניהן נשברה החבית נשברה לסרסור וחייב להטיף לו שלש טפין הרכינה ומיצה הרי הוא של מוכר והחנוני אינו חייב להטיף שלש טפין רבי יהודה אומר ערב שבת עם חשכה פטור

ר' עובדיה מברטנורא

עד שלא נתמלאה המדה למוכר
במידה שאינה של שניהם מיירי, והמשאיל השאילה לשניהם, והרי היא שאולה למוכר עד שימלאנה, ומשם ואילך היא שאולה ללוקח, לפיכך עד שלא נתמלאה המדה שהכלי שאול למוכר, לא קנה לוקח, ומשנתמלאה המדה שהכלי שאול ללוקח, קנה לוקח, שקנו לו כליו. ובסמטא מיירי או ברשות הלוקח

היה סרסור ביניהם ונשברה החבית
והיתה החבית שלו

נשברה לסרסור
ולא אמרינן שלוחו של לוקח הוא ונשברה ללוקח

וחייב להטיף לו שלש טפין
המוכר ללוקח. מן הנדבק בדופני המדה לאחר שעירה היין והשמן

הרכינה ומיצת
הטה את המדה על צדה לאחר שעירה השמן והיין והטיף שלש טפין, ונתאסף מיצת המדה לשולי הכלי אל מקום אחד

הרי הוא של מוכר
שהרי נתייאש הלוקח ממנו

והחנוני אינו חייב להטיף שלש טפין
לפי שהוא טרוד, שמוכר כל שעה

ר' יהודה אומר
לא אמרו שחנוני פטור מלהטיף שלש טפין, אלא ערב שבת עם חשיכה. ואין הלכה כר' יהודה

------------------------------------
משנה ט

השולח את בנו אצל חנוני ופונדיון בידו ומדד לו באיסר שמן ונתן לו את האיסר שבר את הצלוחית ואבד את האיסר חנוני חייב רבי יהודה פוטר שעל מנת כן שלחו ומודים חכמים לרבי יהודה בזמן שהצלוחית ביד התינוק ומדד חנוני לתוכה חנוני פטור

ר' עובדיה מברטנורא

השולח בנו
קטן אצל החנוני ובידו פונדיון שהם שני איסרין, להביא לו באיסר שמן ואיסר אחד יתן לו, וכן עשה, ושבר התנוק את הצלוחית ונשפך השמן ואיבד את האיסר שנתן לו החנוני

חנוני חייב
בשמן ובצלוחית ובאיסר. דלא שלח האב את בנו הקטן אל החנוני אלא לאודועי ליה שהוא צריך לשמן, לא שישלח השמן על ידו. ובגמרא פריך, אמאי חייב החנוני על הצלוחית אבדה מדעת היא. שהרי הוא עצמו שלחה ביד בנו. ומשני, כגון שנטלה חנוני למוד בה שמן לאחרים, הלכך נעשה גזלן עליה וקמה ליה ברשותיה עד דמהדר לה למרה, ואע"ג דאהדרה לתינוק לא מפטר מינה

רבי יהודה פוטר שעל מנת כן שלחו
כי היכי דלשדר ליה חנוני ביד בנו

שהוא פטור
מדמי צלוחית. ואין הלכה כר"י

Bava Basra5: 8

הַמּוֹכֵר יַיִן וָשֶׁמֶן לַחֲבֵרוֹ, וְהוּקְרוּ אוֹ שֶׁהוּזְלוּ, אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַלְּאָה הַמִּדָּה — לַמּוֹכֵר; מִשֶּׁנִּתְמַלְּאָה הַמִּדָּה — לַלּוֹקֵחַ. וְאִם הָיָה סַרְסוּר בֵּינֵיהֶן, נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית — נִשְׁבְּרָה לַסַּרְסוּר. וְחַיָּב לְהַטִּיף לוֹ שָׁלֹשׁ טִפִּין. הִרְכִּינָהּ וּמִצָּה — הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹכֵר. וְהַחֶנְוָנִי אֵינוֹ חַיָּב לְהַטִּיף שָׁלֹשׁ טִפִּין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה — פָּטוּר.

[If] one sold wine or oil to another, and it appreciated or depreciated, if [it happened] before the measure was filled, [it belongs] to the seller; once the measure was filled, [it belongs] to the seller; once the measure was filled, [it belongs] to the buyer. If there was a middleman between them, [and] the barrel broke, it broke for the middleman. He is obligated to let three drops drip out for him. [If] he turned it over and drained [it], it belongs to the seller. A storekeeper, however, is not obligated to let three drops drip out. R' Yehudah says: Only on the eve of the Sabbath, at dusk, is he exempt.

Bava Basra5: 9

הַשּׁוֹלֵחַ אֶת בְּנוֹ אֵצֶל חֶנְוָנִי וּפֻנְדְּיוֹן בְּיָדוֹ, וּמָדַד לוֹ בְּאִסָּר שֶׁמֶן וְנָתַן לוֹ אֶת הָאִסָּר, שָׁבַר אֶת הַצְּלוֹחִית וְאִבֵּד אֶת הָאִסָּר — חֶנְוָנִי חַיָּב. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר, שֶׁעַל מְנָת כֵּן שְׁלָחוֹ. וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בִּזְמַן שֶׁהַצְּלוֹחִית בְּיַד הַתִּינוֹק וּמָדַד חֶנְוָנִי לְתוֹכָהּ — חֶנְוָנִי פָטוּר.

[If] someone sent his son to a storekeeper with a pundion in his hand, and he measured [out] for him an issar's worth of oil and gave him an issar, [if] he broke the jar or lost the issar, the storekeeper is liable. R' Yehudah exempts him because he sent him for that purpose. The Sages agree with R' Yehudah that when the jar is in the hand of the child and the storekeeper measured into it, the storekeeper is exempt.

Suggestions