Baba Basra 8:7-8 - Mishna Yomit

משנה ז

הכותב נכסיו לבניו צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אינו צריך הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו האב אינו יכול למכרו מפני שהן כתובין לבן והבן אינו יכול למכור מפני שהן ברשות האב מכר האב מכורין עד שימות מכר הבן אין ללוקח בהן כלום עד שימות האב האב תולש ומאכיל לכל מי שירצה ומה שהניח תלוש הרי הוא של יורשין הניח בנים גדולים וקטנים אין הגדולים מתפרנסים על הקטנים ולא הקטנים נזונין על הגדולים אלא חולקין בשוה נשאו הגדולים ישאו הקטנים ואם אמרו קטנים הרי אנו נושאים כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להם אלא מה שנתן להם אביהם נתן

ר' עובדיה מברטנורא

צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה
דמשמע גוף הקרקע יהא קנוי לך מהיום ולא תאכל הפירות עד לאחר מיתה. ואם לא כתב מהיום, לא נתן לו כלום, דאין מתנה לאחר מיתה

אינו צריך
לכתוב מהיום. דכיון שכתב בשטר בכך וכך בשבת אמר לנו פלוני הוו עלי עדים, זמנו של שטר מוכיח עליו שמאותו היום התחילה המתנה, דאי לא תימא הכי, זמן שנכתב בשטר למה נכתב. והלכה כרבי יוסי

לאחר מותו
מהיום ולאחר מיתה

האב אינו יכול למכור
בלא הבן. שהגוף קנוי לבן

והבן אינו יכול למכור
בלא האב. שהפירות קנויין לאב

מכר האב
סתמא מכורים הפירות ללוקח, עד שימות האב

מכר הבן
בחיי האב אין ללוקח פירות עד שימות האב

האב
שכתב נכסיו לבנו מהיום ולאחר מיתה

תולש ומאכיל
הפירות למי שירצה בחייו. אבל מה שהניח במחובר בשעת מיתה אע"פ שעומד ליתלש הרי הן של בנו מקבל המתנה. אבל הכותב נכסיו לאחר, אפילו מה שהניח במחובר לקרקע בשעת מיתתו הרי הוא של יורשים, שדעתו של אדם קרובה אצל בנו יותר מאחר

מתפרנסין
לבוש וכסות. לפי שפרנסת הגדולים מרובה מפרנסת הקטנים

ניזונים
אכילה ושתיה. לפי שמזונות הקטנים מרובים משל גדולים, שאוכלים פעמים רבות ומפזרים, לפיכך הקטנים מעכבים על הגדולים מלהתפרנס מתפוסת הבית, והגדולים מעכבין על הקטנים מליזון, אלא יתפרנס ויזון כל אחד מחלקו

נשאו גדולים
ועשו צרכי חופה מתפוסת הבית לאחר מיתת אביהם

ישאו גם הקטנים
מתפוסת הבית

ואם אמרו הקטנים
לאחר מיתת אביהם, הרי אנו נושאים כדרך שנשאתם אתם בחיי אבינו

אין שומעין להם
אלא מה שנתן להם אביהם בחייו, נתן

------------------------------------------------
משנה ח

הניח בנות גדולות וקטנות אין הגדולות מתפרנסות על הקטנות ולא הקטנות נזונות על הגדולות אלא חולקות בשוה נשאו גדולות ישאו קטנות ואם אמרו קטנות הרי אנו נושאות כדרך שנשאתם אתם אין שומעין להן זה חומר בבנות מבבנים שהבנות נזונות על הבנים ואין נזונות על הבנות

ר' עובדיה מברטנורא

הניח בנות
ולא בנים

שהבנות ניזונות מן הבנים
בתנאי כתובה. ואין בנות קטנות ניזונות מן הגדולות. דבמקום שאין בנים יורשים אין הבנות אוכלות בתנאי כתובה, אלא חולקות בשוה וכל אחת נזונת משלה

Bava Basra8: 7

הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו — צָרִיךְ שֶׁיִּכְתּוֹב ,,מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה”; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לִבְנוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ — הָאָב אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכּוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּתוּבִין לַבֵּן; וְהַבֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכּוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּת הָאָב. מָכַר הָאָב — מְכוּרִין עַד שֶׁיָּמוּת. מָכַר הַבֵּן — אֵין לַלּוֹקֵחַ בָּהֶן כְּלוּם עַד שֶׁיָּמוּת הָאָב. הָאָב תּוֹלֵשׁ וּמַאֲכִיל לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה, וּמַה שֶּׁהִנִּיחַ תָּלוּשׁ הֲרֵי הוּא שֶׁל יוֹרְשִׁין. הִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים — אֵין הַגְּדוֹלִים מִתְפַּרְנְסִים עַל הַקְּטַנִּים, וְלֹא הַקְּטַנִּים נִזּוֹנִין עַל הַגְּדוֹלִים; אֶלָּא חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה. נָשְׂאוּ הַגְּדוֹלִים — יִשְׂאוּ הַקְּטַנִּים. וְאִם אָמְרוּ הַקְּטַנִּים ,,הֲרֵי אָנוּ נוֹשְׂאִים כְּדֶרֶךְ שֶׁנְּשָׂאתֶם אַתֶּם” — אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶם, אֶלָּא מַה שֶׁנָּתַן לָהֶם אֲבִיהֶם — נָתָן.

One who signs over his property to his sons must write: from today and after death; [these are] the words of R' Yehudah. R' Yose says: He need not. [If] one signs over his possessions to his son to [take effect] after his death, the father cannot sell [them], because they are signed over to the son; and the son cannot sell [them], because they are in the possession of the fa-ther. [If] the father [went and] sold [them], they are sold until his death. [If] the son [went and] sold [them], the buyer has no share in them until the father dies. The father may detach [produce] and give to eat to whomever he wishes, and what [pro-duce] he leaves over detached [from the field] belongs to the heirs. [If] he leaves older and younger sons, the older ones are not supported at the expense of the younger ones, nor are the younger ones fed at the expense of the older ones; rather they divide equally. [If] the older ones married, the younger ones may marry. If the younger ones said, “We will marry just as you married,” we do not listen to them. Rather, whatever their father gave them, he gave.

Bava Basra8: 8

הִנִּיחַ בָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת — אֵין הַגְּדוֹלוֹת מִתְפַּרְנְסוֹת עַל הַקְּטַנּוֹת, וְלֹא הַקְּטַנּוֹת נִזּוֹנוֹת עַל הַגְּדוֹלוֹת; אֶלָּא חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה. נָשְׂאוּ גְדוֹלוֹת — יִשְׂאוּ קְטַנּוֹת. וְאִם אָמְרוּ קְטַנּוֹת ,,הֲרֵי אָנוּ נוֹשְׂאוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁנְּשָׂאתֶן אַתֶּם” — אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן. זֶה חֹמֶר בַּבָּנוֹת מִבַּבָּנִים: שֶׁהַבָּנוֹת נִזּוֹנוֹת עַל הַבָּנִים וְאֵין נִזּוֹנוֹת עַל הַבָּנוֹת.

[If] he leaves older and younger daughters, the older ones are not supported at the expense of the younger ones, nor are the younger ones fed at the expense of the older ones; rather they divide equally. [If[ the older ones married, the younger ones may marry. If the younger ones said, “We will marry just as you married,” we do not listen to them. This is the strin-gency of daughters over sons: that the daughters are fed at the expense of the sons but they are not fed at the expense of the daughters.

Suggestions