Baba Basra 10:7-8 - Mishna Yomit

משנה ז

שני אחין אחד עני ואחד עשיר והניח להן אביהן מרחץ ובית הבד עשאן לשכר השכר לאמצע עשאן לעצמן הרי העשיר אומר לעני קח לך עבדים וירחצו במרחץ קח לך זיתים ובא ועשם בבית הבד שנים שהיו בעיר אחת שם אחד יוסף בן שמעון ושם אחר יוסף בן שמעון אין יכולין להוציא שטר חוב זה על זה ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב נמצא לאחד בין שטרותיו שטרו של יוסף בן שמעון פרוע שטרות שניהן פרועין כיצד יעשו ישלשו ואם היו משולשים יכתבו סימן ואם היו מסומנין יכתבו כהן האומר לבנו שטר בין שטרותי פרוע ואיני יודע איזהו שטרות כולן פרועין נמצא לאחד שם שנים הגדול פרוע והקטן אינו פרוע המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב ואם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה יפרע מן הערב רבן שמעון בן גמליאל אומר אם יש נכסים ללוה בין כך ובין כך לא יפרע מן הערב וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר הערב לאשה בכתובתה והיה בעלה מגרשה ידירנה הנאה שמא יעשו קנוניא על נכסים של זה ויחזיר את אשתו

ר' עובדיה מברטנורא

קח לך עבדים
שיחממו לך המרחץ. דכמו שהניחה אבינו כן תהיה לעולם. ואע"ג דאית לן בפ"ק דבמידי דלית בה דין חלוקה יכול למימר גוד או אגוד, כלומר מכור לי חלקך או אני אמכור לך חלקי, שאני הכא, שאין העני יכול לומר אגוד, שאין לו במה לקנות

אינן יכולין להוציא שטר חוב זה על זה
דכל אחד מהם יכול לטעון זה השטר שבידך אני החזרתי לך כשפרעת לי המעות שהלויתיך

ולא אחר יכול להוציא שטר חוב עליהם
דכל אחד מצי מדחי ליה לגבי חבריה

ישלשו
יכתוב שם אבי אביו

ואם היו משולשים
ששמותן ושמות אבותיהן ואבות אבותיהן שווין

יכתבו סימן
פלוני. שהוא גיחור או ארוך או גוץ. ואם הן שוין בסימנין

יכתבו כהן
אם אחד כהן ואחד ישראל

נמצא
ללוה אחד שם שתי שטרות משתי הלואות שלוה ממנו

הקטן אינו פרוע
דשטר אחד בין שטרותיו קאמר, ולא שנים

לא יפרע מן הערב
תחלה, עד שיתבע את הלוה לדין ויחייבו אותו בית דין, ואם אין לו מה לשלם אז יפרע מן הערב

רבן שמעון בן גמליאל אומר אם יש נכסים ללוה
לא יפרע מן הערב. לאו מכלל דתנא קמא סבר אפילו אם יש נכסים ללוה יפרע מן הערב, אלא מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב, ואם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה, יפרע מן הערב. במה דברים אמורים כשאין נכסים ללוה, אבל יש נכסים ללוה לא יפרע מן הערב. וקבלן, אע"פ שיש נכסים ללוה יפרע מן הקבלן. רשב"ג אומר אחד ערב ואחד קבלן אם יש נכסים ללוה לא יפרע מהן. ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. ערב, הוא שאומר תן לו ואני ערב. קבלן, הוא שאומר תן לו ואני נותן לך

הערב לאשה בכתובתה
ואין לבעל נכסים וצריך הערב לפרוע כתובתה, לא יפרע הכתובה עד שידירנה הבעל תחלה הנאה על דעת רבים, נדר שאין לו התרה, שלא יוכל להחזיר אותה, דחיישינן שמא דעתו להחזירה ולאכול כתובתה לאחר שתגבנה מן הערב. ולענין דינא, ערב דכתובה לא משתעבד ואינו חייב לפרוע, ואפילו אין לו נכסים לבעל. מאי טעמא, דמצוה עבד ולאו מידי חיסרה. ואי ערב כתובתא דבריה הוא, משתעבד, דאבא לגביה בריה שעבודי שעביד נפשיה. וקבלן דכתובה משתעבד ויכולה האשה שתתבע ממנו תחלה, ואפילו יש לו נכסים לבעל. והוא שידירנה הבעל הנאה תחלה על דעת רבים

----------------------------------
משנה ח

המלוה את חבירו בשטר גובה מנכסים משועבדים על ידי עדים גובה מנכסים בני חורין הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין מעשה בא לפני רבי ישמעאל ואמר גובה מנכסים בני חורין אמר לו בן ננס אינו גובה לא מנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין אמר לו למה אמר לו הרי החונק את אחד בשוק ומצאו חבירו ואמר לו הנח לו פטור שלא על אמונתו הלוהו אלא איזהו ערב שהוא חייב הלוהו ואני נותן לך חייב שכן על אמונתו הלוהו אמר רבי ישמעאל הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן שהן כמעין הנובע והרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס

ר' עובדיה מברטנורא

המלוה את חבירו בשטר
אף על פי שאין כתוב בו אחריות נכסים גובה מנכסים משועבדים, דקיימא לן אחריות טעות סופר הוא אם לא כתבו בשטר, והרי הוא כאילו נכתב

הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו
ואין שם עדות אחר

גובה מנכסים בני חורין
ולא ממשועבדים. דכיון דאין בו עדים לית ליה קלא ולא ידעי ביה לקוחות כי היכי דליזדהרו

אחר חיתום שטרות
אחר שחתמו העדים בשטר, כתב אני פלוני בר פלוני ערב

גובה
מן הערב, מבני חורין בלבד. דכיון דלא חתימי סהדי על הערבות הויא לה מלוה על פה

אמר ליה בן ננס וכו
דקסבר כל ערב שאחר מתן מעות לא הוי ערב, שלא על אמונת הערב והבטחתו הלוהו. ואע"פ שקילס ר' ישמעאל את בן ננס, הלכה כרבי ישמעאל. וערב דלאחר מתן מעות בעי קנין, ואי לא לא משתעבד. ושלפני מתן מעות לא בעי קנין

סליק בבא בתרא

Bava Basra10: 7

שְׁנֵי אַחִין, אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר, וְהִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד, עֲשָׂאָן לְשָׂכָר — הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע; עֲשָׂאָן לְעַצְמָן — הֲרֵי הֶעָשִׁיר אוֹמֵר לֶעָנִי: ,,קַח לָךְ עֲבָדִים וְיִרְחֲצוּ בַמֶּרְחָץ; קַח לָךְ זֵיתִים, וּבֹא וַעֲשֵׂם בְּבֵית הַבַּד”. שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בְעִיר אַחַת, שֵׁם אֶחָד יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן וְשֵׁם אַחֵר יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן — אֵין יְכוֹלִין לְהוֹצִיא שְׁטָר חוֹב זֶה עַל זֶה; וְלֹא אַחֵר יָכוֹל לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן שְׁטָר חוֹב. נִמְצָא לְאֶחָד בֵּין שְׁטָרוֹתָיו ,,שְׁטָרוֹ שֶׁל יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן פָּרוּעַ” — שְׁטָרוֹת שְׁנֵיהֶן פְּרוּעִין. כֵּיצַד יַעֲשׂוּ? יְשַׁלֵּשׁוּ. וְאִם הָיוּ מְשֻׁלָּשִׁים — יִכְתְּבוּ סִימָן. וְאִם הָיוּ מְסֻמָּנִין — יִכְתְּבוּ ,,כֹהֵן”. הָאוֹמֵר לִבְנוֹ: ,,שְׁטָר בֵּין שְׁטָרוֹתַי פָּרוּעַ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ” — שְׁטָרוֹת כֻּלָּן פְּרוּעִין. נִמְצָא לְאֶחָד שָׁם שְׁנַיִם — הַגָּדוֹל פָּרוּעַ וְהַקָּטָן אֵינוֹ פָרוּעַ. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל יְדֵי עָרֵב — לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב. וְאִם אָמַר: ,,עַל מְנָת שֶׁאֶפָּרַע מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה” — יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם יֵשׁ נְכָסִים לַלֹּוֶה — בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב. וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הֶעָרֵב לָאִשָּׁה בִּכְתֻבָּתָהּ, וְהָיָה בַעְלָהּ מְגָרְשָׁהּ — יַדִּירֶנָּה הֲנָאָה, שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ קְנוּנְיָא עַל נְכָסִים שֶׁל זֶה, וְיַחֲזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ.

[If there were] two brothers, one poor and one wealthy, and their father left them a bathhouse or an olive press —- [if] he had made them for renting, the rent is divided; [if] he made them for themselves, the wealthy one can say to the poor one, “Ac-quire servants, and let them bathe in the bathhouse; acquire olives, and come process them in the olive press.” Two people in the same town, both named Yosef ben Shimon, cannot produce a document of indebtedness against each other; nor can another produce a document of indebtedness against them. [If] one found among his documents [a receipt stating], “The note of Yosef ben Shimon is paid,” both their notes are [treated as] paid. What should they do? They should [record] the third [gen-eration]. If they were [identical] for three [generations], they should write a description. If they were alike, they should write “Kohen.” If someone said to his son, “One of my notes is paid, but I do not know which,” all the notes are paid. [If] two [notes] from one person were found there, the larger one is [treated as] paid and the smaller one is not [considered] paid. One who lends to another through a guarantor may not collect from the guarantor. If he said, “On condition that I can collect from whomever I wish,” he may collect from the guarantor. Rabban Shimon ben Gamliel says: In either case, if the borrower has property, he may not collect from the guarantor. Similarly, Rabban Shimon ben Gamliel said: [If one was] the guarantor of a woman's kesubah, and her husband was divorc-ing her, he must vow not to derive any [further] benefit from her, to prevent them from plotting against this one's property and [then] remarrying.

Bava Basra10: 8

הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ בִּשְׁטָר — גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים; עַל יְדֵי עֵדִים — גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חֹרִין. הוֹצִיא עָלָיו כְּתָב יָדוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ — גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חֹרִין. עָרֵב הַיּוֹצֵא לְאַחַר חִתּוּם שְׁטָרוֹת — גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חֹרִין. מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְאָמַר: גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חֹרִין. אָמַר לוֹ בֶּן נַנָּס: אֵינוֹ גוֹבֶה לֹא מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים וְלֹא מִנְּכָסִים בְּנֵי חֹרִין. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: הֲרֵי הַחוֹנֵק אֶת אֶחָד בַּשּׁוּק, וּמְצָאוֹ חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ ,,הַנַּח לוֹ” — פָּטוּר, שֶׁלֹּא עַל אֱמוּנָתוֹ הִלְוָהוּ. אֶלָּא אֵיזֶהוּ עָרֵב שֶׁהוּא חַיָּב? ,,הַלְוֵהוּ, וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ” — חַיָּב, שֶׁכֵּן עַל אֱמוּנָתוֹ הִלְוָהוּ. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים — יַעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, שֶׁאֵין לָךְ מִקְצוֹעַ בַּתּוֹרָה גָּדוֹל מֵהֶן, שֶׁהֵן כְּמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ. וְהָרוֹצֶה שֶׁיַּעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת — יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס.

One who lends another money with a document collects from mortgaged properties; with witnesses, he collects [only] from available properties. [If] he produced his handwritten [note] that he is indebted to him, he collects [only] from available prop-erties. [If] a guarantor appears below the document's signatures, he collects [only] from available properties. A case came before R' Yishmael, and he said: He collects [only] from available properties. Ben Nannas said to him: He collects neither from mortgaged properties nor from available properties. He said to him: Why? He said to him: [If] someone was choking someone in the street, and another encountered him and said, “Let him alone,” he is exempt, because he did not lend him due to his trust in him. Rather, which is a guarantor who is liable? [if he said,] “Lend him, and I will give you,” he is liable, because he lent him due to his trust in him. Said R' Yishmael: One who wishes to become wise should involve himself in [the study of] monetary laws, as there is no branch of Torah greater than them, because they are like a welling fountain. And one who wishes to in-volve himself in monetary laws should serve Shimon ben Nannas.

Suggestions