Sanhedrin 3:8-4:1 - Mishna Yomit

משנה ח

כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין אמרו לו כל ראיות שיש לך הבא מכאן עד שלשים יום מצא בתוך שלשים יום סותר לאחר שלשים יום אינו סותר אמר רבן שמעון בן גמליאל מה יעשה זה שלא מצא בתוך שלשים ומצא לאחר שלשים אמרו לו הבא עדים ואמר אין לי עדים אמרו הבא ראיה ואמר אין לי ראיה ולאחר זמן הביא ראיה ומצא עדים הרי זה אינו כלום אמר רבן שמעון בן גמליאל מה יעשה זה שלא היה יודע שיש לו עדים ומצא עדים לא היה יודע שיש לו ראיה ומצא ראיה אמרו לו הבא עדים אמר אין לי עדים הבא ראיה ואמר אין לי ראיה ראה שמתחייב בדין ואמר קרבו פלוני ופלוני והעידוני או שהוציא ראיה מתוך אפונדתו הרי זה אינו כלום

ר' עובדיה מברטנורא

הבא ראיה
שטר זכות

הרי זה אינו כלום
שהרי אמר אין לי. וחיישינן שמא זייף. או שכר עדי שקר

אמר רבן שמעון בן גמליאל וכו
ואין הלכה כרשב"ג

קרבו פלוני ופלוני והעידוני
בהא אפילו רשב"ג מודה. דכיון שהיה יודע בהן ואמר אין לי, ודאי שקרן הוא. אבל הטוען יש לי עדים או ראיה במדינת הים, אין שומעין לו לענות הדין עד שישלח למדינת הים, אלא פוסקין את הדין כפי מה שרואין ממנו עכשיו, וכשיביא עדים או ראיה סותר את הדין וחוזרים ודנים כפי העדים או הראיה שהביא

אפונדתו
חגורתו. ואית דמפרשי מלבוש הסמוך לבשרו

-----------------------------------------------------

פרק ד

משנה א
אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה ובחקירה שנאמ' משפט אחד יהיה לכם מה בין דיני ממונות לדיני נפשות דיני ממונות בשלשה ודיני נפשות בעשרים ושלשה דיני ממונות פותחין בין לזכות בין לחובה ודיני נפשות פותחין לזכות ואין פותחין לחובה דיני ממונות מטין על פי אחד בין לזכות בין לחובה ודיני נפשות מטין על פי אחד לזכות ועל פי שנים לחובה דיני ממונות מחזירין בין לזכות בין לחובה דיני נפשות מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה דיני ממונות הכל מלמדין זכות וחובה דיני נפשות הכל מלמדין זכות ואין הכל מלמדין חובה דיני ממונות המלמד חובה מלמד זכות והמלמד זכות מלמד חובה דיני נפשות המלמד חובה מלמד זכות אבל המלמד זכות אין יכול לחזור וללמד חובה דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה דיני נפשות דנין ביום וגומרין ביום דיני ממונות גומרין בו ביום בין לזכות בין לחובה דיני נפשות גומרין בו ביום לזכות וביום שלאחריו לחובה לפיכך אין דנין לא בערב שבת ולא בערב יום טוב

ר' עובדיה מברטנורא

אחד דיני ממונות וכו' שנאמר משפט אחד יהיה לכם
ובדיני נפשות כתיב ודרשת וחקרת. וזהו דין תורה. אבל אמרו חכמים שאין מאריכין בדרישה וחקירה בדיני ממונות, שלא תנעול דלת בפני לוין. אלא אם כן ראו בית דין שהדין מרומה. ודרישה וחקירה הוא השאלה בענין בעצמו, כגון כמה הלוהו ומתי הלוהו ובאיזה ענין הלוהו ובאיזה מקום הלוהו. ויש מין אחר מן השאלה שנקראת בדיקה ואינה בענין בעצמו, כגון שישאלו לו מה היה לבוש, כלים שחורים או כלים לבנים, עומד היה או יושב בשעה שהלוהו

פותחים
משאו ומתנו של דין. בין לזכות בין לחובה

מחזירין
סותרין את הדין אחר שגמרוהו וידעו שטעו

ואין הכל מלמדים חובה
שאם אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו חובה אין שומעין לו

דנים ביום וגומרין בלילה
דכתיב ושפטו את העם בכל, עת וכתיב והיה ביום הנחילו את בניו, הא
כיצד, יום לתחילת דין, ולילה לגמר דין

דנין ביום וגומרין ביום
דכתיב והוקע אותם לה' נגד השמש

גומרים בו ביום בין לזכות בין לחובה
דאמר קרא מלאתי משפט צדק ילין בה

לפיכך אין דנים לא בערב שבת
שנמצא גמר דינו בשבת, ולהשהותו אחר שבת אי אפשר מפני עינוי הדין, ולדונו בו ביום אי אפשר שאין ארבע מיתות ב"ד דוחין את השבת, שנאמר לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, לימד על מחוייבי שריפה שאין שורפין אותן בשבת, והוא הדין לשאר חייבי מיתות

Sanhedrin3: 8

כָּל זְמַן שֶׁמֵּבִיא רְאָיָה, סוֹתֵר אֶת הַדִּין. אָמְרוּ לוֹ: כָּל רְאָיוֹת שֶׁיֶּשׁ לְךָ הָבֵא מִכָּאן עַד שְׁלשִׁים יוֹם — מָצָא בְתוֹךָ שְׁלשִׁים יוֹם סוֹתֵר; לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם אֵינוֹ סוֹתֵר. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מַה יַּעֲשֶׂה זֶה שֶׁלֹּא מָצָא בְתוֹךָ שְׁלשִׁים, וּמָצָא לְאַחַר שְׁלשִׁים? אָמְרוּ לוֹ: הָבֵא עֵדִים, וְאָמַר: אֵין לִי עֵדִים; אָמְרוּ: הָבֵא רְאָיָה, וְאָמַר: אֵין לִי רְאָיָה; וּלְאַחַר זְמַן הֵבִיא רְאָיָה וּמָצָא עֵדִים, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ כְלוּם. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מַה יַּעֲשֶׂה זֶה שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ לוֹ עֵדִים וּמָצָא עֵדִים; לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ לוֹ רְאָיָה וּמָצָא רְאָיָה? אָמְרוּ לוֹ הָבֵא עֵדִים, אָמַר: אֵין לִי עֵדִים; הָבֵא רְאָיָה וְאָמַר: אֵין לִי רְאָיָה; רָאָה שֶׁמִּתְחַיֵּב בַּדִּין וְאָמַר ,,קִרְבוּ פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהַעִידוּנִי”, אוֹ שֶׁהוֹצִיא רְאָיָה מִתּוֹךָ אֲפֻנְדָּתוֹ, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ כְלוּם.

Whenever he brings proof, he can overturn the verdict. [If] they said to him: Produce any proofs you have within thirty days —- [if] he finds [evidence] within thirty days he can overturn [the verdict]; after thirty days he cannot overturn [it]. Said Rab-ban Shimon ben Gamliel: What should this [man] do if he could not find [evidence] within thirty days, but found after thirty [days]? [If] they said to him: Bring witnesses, and he said: I have no witnesses; [or] they said: Bring evi- dence, and he said: I have no evidence; and subsequently he brought evidence or witnesses, it is nothing. Said Rabban Shimon ben Gamliel: What should this [man] do if he did not know [at the time] that he had witnesses and he [later] discovered witnesses; [or] if he did not know [at the time] that he had evidence and he [later] discovered evidence? [If] they said to him: Bring witnesses, and he said: I have no witnesses; Bring proof, and he said: I have no proof; and [when] he saw that he was about to be judged liable he said, “Let so-and-so and so-and-so approach and testify for me,” or he took out evidence from his belt, it is nothing.

Sanhedrin4: 1

אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם”. מַה בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת? דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלשָׁה; וְדִינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת פּוֹתְחִין בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה; וְדִינֵי נְפָשׁוֹת פּוֹתְחִין לִזְכוּת, וְאֵין פּוֹתְחִין לְחוֹבָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַטִּין עַל פִּי אֶחָד, בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה; וְדִינֵי נְפָשׁוֹת מַטִּין עַל פִּי אֶחָד לִזְכוּת וְעַל פִּי שְׁנַיִם לְחוֹבָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַחֲזִירִין בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה; דִּינֵי נְפָשׁוֹת מַחֲזִירִין לִזְכוּת וְאֵין מַחֲזִירִין לְחוֹבָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת, הַכֹּל מְלַמְּדִין זְכוּת וְחוֹבָה; וְדִּינֵי נְפָשׁוֹת, הַכֹּל מְלַמְּדִין זְכוּת וְאֵין הַכֹּל מְלַמְּדִין חוֹבָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת, הַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵּד זְכוּת, וְהַמְלַמֵּד זְכוּת מְלַמֵּד חוֹבָה; דִּינֵי נְפָשׁוֹת, הַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵּד זְכוּת, אֲבָל הַמְלַמֵּד זְכוּת אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְלַמֵּד חוֹבָה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת דָּנִין בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּלַּיְלָה; דִּינֵי נְפָשׁוֹת דָּנִין בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּיּוֹם. דִּינֵי מָמוֹנוֹת גּוֹמְרִין בּוֹ בַיּוֹם, בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה; דִּינֵי נְפָשׁוֹת גּוֹמְרִין בּוֹ בַיּוֹם לִזְכוּת, וּבְיוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו לְחוֹבָה. לְפִיכָךְ אֵין דָּנִין לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְעֶרֶב יוֹם טוֹב.

Both civil cases and capital cases require inquiry and examination, as it is stated: One judgment you shall have for yourselves. What is the difference between civil cases and capital cases? Civil cases are [tried] by three; capital cases by twenty-three. Civil cases open [with the consideration] of either acquittal or liability; capital cases must open [with the consideration] of acquittal, not guilt. Civil cases are decided by a majority of one, whether for acquittal or liability; capital cases are decided by a majority of one for acquittal but by a majority of two for guilt. Civil decisions may be reversed in favor of acquittal or liabil-ity; capital decisions may be reversed [only] in favor of acquittal but not in favor of guilt. [In] civil cases, anyone may argue either for acquittal or liability; [in] capital cases, anyone may argue for acquittal but not everyone may argue for guilt. [In] civil cases, one who argued for acquittal may argue for liability, and one who argued for liability may argue for acquittal; [in] capital cases, one who argued for guilt may argue for acquittal, but one who argued for acquittal may not argue for guilt. Civil cases are tried by day and may be concluded by night; capital cases must be tried by day and concluded by day. Civil cases may be concluded on that day, whether for acquittal or liability; capital cases may be concluded on that day for acquittal but only on the following day for guilt. Therefore, trials are not held on Friday or on the day before a Festival.

Suggestions