מסכת פרה פרק א
משנה א
רבי אליעזר אומר עגלה בת שנתה ופרה בת שתים וחכ"א עגלה בת שתים ופרה בת שלש או בת ארבע ר"מ אומר אף בת חמש כשרה הזקנה אלא שאין ממתינין לה שמא תשחיר שלא תפסל א"ר יהושע לא שמעתי אלא שלשית אמרו לו מה הלשון שלשית אמר להם כך שמעתי סתם אמר בן עזאי אני אפרש אם אומר אתה שלישית לאחרות במנין וכשאתה אומר שלשית בת שלש שנים כיוצא בו אמרו כרם רבעי אמרו לו מה הלשון רבעי אמר להם כך שמעתי סתם אמר בן עזאי אני אפרש אם אומר אתה רביעי לאחרים במנין וכשאתה אומר רבעי בן ד' שנים כיוצא בו אמרו האוכל בבית המנוגע פרס מג' לקב אמרו לו אמור משמנה עשרה לסאה אמר להם כך שמעתי סתם אמר בן עזאי אני אפרש אם אומר אתה משלש לקב אין בו חלה וכשאתה אומר משמנה עשרה לסאה מיעטתו חלתו
ר' עובדיה מברטנורא
רבי אליעזר אומר עגלה בת שנתה עגלה ערופה צריך שתהא בת שנתה ולא יותר
ופרה אדומה בת שתי שנים דלשון פרה משמע דקשישא טפי מעגלה
וחכמים אומרים עגלה ערופה כשרה אפילו בת שתים וכל שכן בת שנתה, אלא דאפילו בת שתים עגלה היא. ואע"ג דקיימא לן כל מקום שנאמר עגל, בן שנה הוא, סברי רבנן שאני עגלה ערופה דכתיב בה עגלת בקר, ולא כתיב עגלה סתם
שמא תשחיר שלא תפסל שאם יולדו בה שתי שערות שחורות פסולה, דכתיב אדומה תמימה, שתהא תמימה באדמימות. והלכה, דפרה אדומה בת שלש שנים או בת ארבע וזקנה כשרה, אלא שאין ממתינין לה, שמא תשחיר ותפסל
לא שמעתי אלא שלשית כך שמעתי שאין כשרה לפרה אדומה אלא שלשית
כך שמעתי סתם ואין לי לפרש
שלישית משמע שלישית לאחרות במנין, שנולדו שתי פרות אחרות לפניה וזאת שלישית להן
שלשית משמע שהיא בת ג' שנים
רביעי לאחרים כשיש ארבעה כרמים שייך לומר על האחרון שהוא רביעי לאחרים, אבל רבעי משמע כרם בן ארבע שנים
האוכל בבית המנוגע, פרס השוהה בבית המנוגע כדי אכילת פרס, מטמא בגדים שעליו. פרס הוא חצי ככר משלש ככרות לקב
אמרו לו אמור משמונה עשר לסאה כלומר, היה לך לומר משמונה עשר לסאה, שהסאה ששה קבין, ושלש ככרות לקב הן שמונה עשר לסאה
כך שמעתי מרבותי, ואין בידי לפרש למה לא אמרו הם משמונה עשר לסאה
אני אפרש מאי נפקא מינה בין זה לזה
משלש לקב אין בו חלה דחמש רביעיות קמח ועוד, חייבין בחלה, והלש קב בלבד אין מפריש ממנה חלה. הילכך כשאתה אומר משלש ככרות לקב, משמע שלא הופרש מהן חלה, וכשאתה אומר משמונה עשר לסאה, נמצא שכל ככר הוא פחות מה שמיעטתו חלה, שהלש סאה צריך להפריש ממנה חלה
--------------------------- משנה ב ר"י הגלילי אומר פרים בני שתים שנאמר ופר שני בן בקר תקח לחטאת וחכמים אומרים אף בני שלש ר"מ אומר אף בני ארבע ובני חמש כשרים אלא שאין מביאים זקנים מפני הכבוד
ר' עובדיה מברטנורא
ופר שני בן בקר תקח לחטאת בטהרת הלוים כתיב בפרשת בהעלותך. והאי שני יתירה הוא, דכיון דכתיב בתריה ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה, ממילא ידענא דתרי נינהו, אלא כתוב שני ללמד שהוא בן שתי שנים, דכי היכי דלבת שלש קרי שלשית, הכי נמי לבן שתים קרי שני
וחכמים אומרים כו והלכה כחכמים