Parah 1:3-4 - Mishna Yomit

משנה ג

כבשים בני שנה ואילים בני שתים וכולם מיום ליום בן שלשה עשר חדש אינו כשר לא לאיל ולא לכבש ר"ט קורהו פלגס בן עזאי קורהו נוקד ר' ישמעאל קורהו פרכדיגמא הקריבו מביא עליו נסכי איל ולא עלה לו מזבחו בן י"ג חדש ויום אחד הרי זה איל

ר' עובדיה מברטנורא

מיום ליום
נולד באחד באלול, לא שלמה לו שנה עד אחד באלול של שנה שניה. דבתר שנתו אזלינן ולא בתר שנים של מנין העולם. ואם נתעברה שנה, נתעברה לו. וכן באילים בני שתים

אינו כשר לא לאיל
דאינו נחשב איל עד שיכנס שלשים יום משנה שניה לו

פלגס
לשון פלג. כלומר ממוצע בין זה לזה, יצא מכלל כבש ולכלל איל לא בא

נוקד
לשון אשר היה בנוקדים שפירושו בעלי הצאן

פרכדיגמא
למטבע שנפסל קורין כן בלשון יוני. אף זה נפסל מתורת איל ומתורת כבש

מביא עליו נסכי איל
שלישית ההין. ונפקא לן מדכתיב או לאיל, לרבות את הפלגס לנסכי איל

-------------------------
משנה ד

חטאות הצבור ועולותיהן חטאת היחיד ואשם נזיר ואשם מצורע כשרין מיום שלשים והלאה ואף ביום שלשים ואם הקריבום ביום שמיני כשרים נדרים ונדבות הבכור והמעשר והפסח כשרים מיום השמיני

ר' עובדיה מברטנורא

חטאות הצבור
כגון שעירי ראשי חדשים ושל מועדות ועולותיהן, כולהו בני שנה נינהו

חטאת היחיד
כשבה או שעירה

ואם הקריבום ביום השמיני כשרים
דכתיב ומיום השמיני והלאה ירצה, ונאמר בבכור ביום השמיני תתנו לי, מה בכור עשה יום שמיני כשמיני והלאה, אף בשאר קרבנות עשה יום שמיני כשמיני והלאה. מיהו במידי דחובה מצוה מן המובחר להביא מיום שלשים ואילך

והפסח
אע"ג דחובה הוא, לא חשו חכמים, משום דנסבי לפי נפשות, שלא יבוא לידי נותר כיון שאינו נאכל אלא לחבורה אחת

Parah1: 3

כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, וְאֵילִים בְּנֵי שְׁתַּיִם. וְכֻלָּם מִיּוֹם לְיוֹם. בֶּן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵינוֹ כָשֵׁר לֹא לְאַיִל וְלֹא לְכֶבֶשׂ. רַבִּי טַרְפוֹן קוֹרֵהוּ פַּלְגָּס. בֶּן עַזַּאי קוֹרֵהוּ נוֹקֵד. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קוֹרֵהוּ פַּרְכָדִיגְמָא. הִקְרִיבוֹ, מֵבִיא עָלָיו נִסְכֵּי אַיִל, וְלֹא עָלָה לוֹ מִזִּבְחוֹ. בֶּן שְׁלשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד, הֲרֵי זֶה אַיִל.

Lambs [are] within their [first] year, and rams [are] within their second [year]. And [with] all of them [the year is reckoned] from [birth]day to [birth]day. A [sheep in its] thirteenth month is acceptable neither as a ram nor as a lamb. R’ Tarfon calls it a palgas. Ben Azzai calls it a nokid. R’ Yishmael calls it a parchadigma. If he offered it, he brings with it the libations of a ram, but it does not count toward his [obliged] offering. If it is thirteen months and a day, it is a ram.

Parah1: 4

חַטֹּאת הַצִּבּוּר וְעוֹלוֹתֵיהֶן, חַטַּאת הַיָּחִיד וַאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצֹרָע, כְּשֵׁרִין מִיּוֹם שְׁלֹשִׁים וָהָלְאָה, וְאַף בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים. וְאִם הִקְרִיבוּם בְּיוֹם שְׁמִינִי, כְּשֵׁרִים. נְדָרִים וּנְדָבוֹת, הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח, כְּשֵׁרִים מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה, וְאַף בְּיוֹם הַשְּׁמִינִי.

The communal chatas-offerings, and their olah-offerings, the individual chatas-offering, the asham-offering of a nazir, and the asham-offering of a metzora are acceptable from day thirty and on, and even on day thirty. But if he offered them on the eighth day, they are acceptable. Vowed-offerings, and donated-offerings, a firstborn, the animal tithe, and the pesach-offering are eligible from day eight and on, and even on the the eighth day.

Suggestions